ע"מ 24370-03-17

תקציר

התיק נסוב סביב קבילות ראיות האזנת סתר בתיק ערעור מס. המערער הגיש תחילה תצהיר עדות ראשונית והמשיבים הלכו בעקבותיו בתצהיריהם. לאחר מכן ביקש המערער להציג ראיות נוספות, אותן אישר בית המשפט. ראיות נוספות אלה כללו תשעה תצהירים משלימים ואת עדותו בעל פה של מר אופיר ברנס. עתה מבקשים המשיב להשלים את ראיותיהם לאחר שמיעת עדותו של מר ברנס וחקירתו הנגדית, על מנת שיוכלו לבחון את מלוא היקף ראיותיו של המערער. מנגד, טוענת המערערת כי הם כבר הגישו תצהירי עדים משלימים ואין הצדקה שהמשיב יציג את ראיותיו הנוספות רק לאחר חקירתם הנגדית של כל עדי המערער. בית המשפט מצדד במערערת, בקובעו כי הכלל הבסיסי בתיקי ערעורי מס הוא ששני הצדדים יגישו את ראיותיהם בצורת תצהירי עדים מרכזיים, דבר שהמערער עשה תחילה, ולאחר מכן יוכל המשיב להשיב בהתאם. העובדה שהמשיבים מסיימים את עדותו של המערער בטרם חקרו הנגדי את דבריהם אינה משנה את סדר הצגת הראיות. באשר לעדותו של מר ברנס, בית המשפט קבע קודם לכן כי הודאתו בעובדות בכתב האישום המתוקן יכולה להיחשב כאמירה והמערער יכול לבקש את חקירתו הנגדית. הנה כי כן, למשיב גישה לכל עדויותיו של המערער. בית המשפט פוסק גם בעניין אי קבילות ראיות האזנת סתר בתיק, למרות תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, המאפשרת לבתי המשפט לקבל ראיות שאינן קבילות בהליכים אזרחיים. המסקנה היא כי סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, הקובע את הפסילה המוחלטת של ראיות האזנת סתר בהליכים שאינם פליליים, גובר על התקנה. זאת, בשל הפגיעה הקשה בפרטיות שראיות אלה גורמות וכוונת המחוקק העומדת מאחורי החוק. עם זאת, אם האדם שאליו הופנתה האזנת הסתר מסכים לחשיפתה, המשיב יכול לבחון את האזנות הסתר ולבסס עליהן את הערכתו. במקרה הנוכחי, חלק מהדוברים בהאזנות הסתר לא הסכימו לחשיפתן, וזו סיבה מספקת להחריגן מתיק בית המשפט. זאת ועוד, המשיב טוען כי לא עשה שימוש בהאזנות הסתר המדוברות ומשכך לא ניתן להחיל את תקנה 10(ב). המשיב מונחה להודיע לבית המשפט עד למועד מסוים אם ברצונו להציג ראיות משלימות לאור תצהירו המשלים של המערער. הבקשה למחיקת האזנות הסתר מתיק בית המשפט מתקבלת, והמשיב רשאי להשלים את ראיותיו לאחר זו של המערער, תוך שמירה על הסדר המקובל של הצגת ראיות בתיקי ערעורי מס. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות בשל חשיבותם העקרונית של הנושאים הנדונים.