ע"א 378/60

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בתביעה אזרחית בעניין חמישה שטרי חוב, בסך כולל של 1500 לירות ישראליות, שנחתמו על ידי המערער, משה פיסקוס, לבקשת אביו של המשיב, יעקב חי מזרחי. השטרות היו אמורים להבשיל ב-28 בפברואר 1954 אך לא כובדו. המשיב, יוסף חי מזרחי, ירש את השטרות מאביו וביקש לתבוע את הסכום מפיסקוס. המחלוקת העיקרית בערעור, שנדון על ידי השופט כהן, הייתה לגבי אופי חתימתו של פיסקוס על השטרות. פיסקוס טען כי חתם על השטרות לא כיוצר או ערב, אלא כגורם שיפקח על תשלומם. עם זאת, השופט קבע כי חתימתו, שהונחה במקום המיועד לערבים, מעידה על כוונה לחתום כערב. יתר על כן, מכתב שנשלח לפיקוס והתייחס אליו כאל ערב עבר ללא עוררין. לפיכך, השופט ראה בפיסקוס ערב וקבע כי הוויתור בעל פה על אחריותו, כפי שנטען על ידי פיסקוס, אינו תקף לפי סעיף 62 לפקודת השטרות, המחייב ויתור כזה להיות בכתב. פיסקוס הציג מספר טענות נוספות הנוגעות להחזקת השטרות והצגתם, אך השופט דחה אותן וקבע כי המשיב הוא מחזיק בבוא העת, וכי טענותיו של פיסקוס אינן נתמכות בראיות. יש לציין כי השופט קבע כי טענה נוספת שהעלה פיסקוס, שנכתבה בכתב ידו וצורפה לבקשתו הראשונית, אינה מספיקה כדי להוות הגנה פורמלית. בסופו של דבר דחה השופט את הערעור והורה לפיקוס לשלם למשיב הוצאות בסך 250 לירות ישראליות. להחלטה זו הסכימו הנשיא (אולשן) והשופט אוסמן.