ת"א 14842-08-14

תקציר

התובע, שהיה המזמין בפרויקט, הגיש תביעה בסך 4.8 מיליון שקל נגד שני נתבעים: מרקי בר ועמלים. בתביעה נטען כי שני הנתבעים עיכבו את הפרויקט בכך שלא עמדו בלוחות הזמנים ובלוחות הזמנים עליהם סיכמו. מרקי בר היה הקבלן הראשי של הפרויקט, ואילו עמלים סיפקה עובדים זרים לפרויקט. התובע טען כי שני הנתבעים הם אותו הדבר, או לפחות שותפים, ולכן יש להטיל עליהם אחריות משותפת ונפרדת לכל נזק שייגרם. עם זאת, השופט קבע אחרת ודחה את התביעה נגד שני הנתבעים. השופט קבע כי אין ראיות ללוחות זמנים מחייבים או לוחות זמנים שהוסכמו על ידי מי מהנאשמים. עוד קבעה השופטת כי מרקי בר ועמלים הם גופים נפרדים בעלי תפקידים והסכמים שונים בפרויקט, ואין ביניהם שותפות. יתרה מכך, השופטת קבעה כי גם אם היו לוחות זמנים מוסכמים, הרי שהקטטה שפרצה ומבצע "צוק איתן" גרמו לעיכובים שלא באשמת הנאשמים, ולכן היה מקום להאריך את לוחות הזמנים. לבסוף, הגיעה השופטת למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את נזקיה הנטענים, והפער המשמעותי בין הסכום הנתבע לבין הסכום הנתמך בראיות פגע בדרישותיה של התובעת. בעקבות זאת נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לעמלים הוצאות משפט בסך 200,000 ₪.