ע"א 441/88

תקציר

בית המשפט העליון התייחס למקרה של חברה שהצהירה בטרם עת על זכויות במגרשים על בסיס הסכם פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל. עם המשיבים נחתמו מזכרי הבנות לרכישת בתים במגרשים אלה. משהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה במסגרת הסדר כספי משולש עם המינהל והבנק, בוטל חוזה הפיתוח והכספים הוחזרו לבנק. המשיבים תבעו את החברה ואת בעל המניות העיקרי בה (המערער). המערער נמצא אחראי על סמך התחייבויותיו בעל פה ובכתב לפצות את המשיבים לאחר הביטול. בית המשפט המחוזי בבאר שבע טעה תחילה בחישוב הפיצוי של המשיב מס' 1, ופסק עשירית מהסכום הנתבע בשל טעות בהמרת מטבע. על אף שהמערערת ערערה על תיקון מאוחר של טעות זו, בנימוק של שיהוי פרוצדורלי ללא בקשת הארכה, נעתר בית המשפט לתיקון. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שימת דגש על צדק וגמישות פרוצדורלית, וציין כי ההתחייבות בעל פה הפכה לממצא עובדתי שאין עליו עוררין במהלך ההליך והערבות בכתב מותנית בהתקיימות תנאים מסוימים. בית המשפט חיזק את הסמכות לתקן טעויות ולהאריך מועדים בעת הצורך כדי למנוע עוול, ואישר את החלטת התיקון והפיצוי של הערכאה הנמוכה יותר.