ע"א 6407/14

תקציר

פסק הדין עסק בערעור ובערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט פסק פיצוי כספי למשיבים בגין הפקעת קרקע במסגרת תכנית פיתוח בכרמיאל. התכנית כללה סלילת כביש גישה דרך מקרקעי המשיבים, דבר שהצריך הפקעה. המשיבים טענו כי יתרת הקרקע, לאחר ההפקעה, ירדה משמעותית בערכה וראויה להפקעה מלאה ולפיצוי לפי סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, המגן על בעלי הקרקע כאשר ערך הקרקע הנותרת יורד. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והורה על הפקעה מלאה ופיצויים, תוך התחשבות בשיהוי הגשת התביעה על ידי המשיבים, שהביא להפחתה מחושבת בסכום הפיצוי. בערעור טענו המערערים כי המשיבים לא הוכיחו את זכאותם למקרקעין ולפיצויים בשל בעיות ירושה והמחאת זכויות. עוד טענו כי התביעות הוגשו מאוחר מדי וכי יש להחיל פטור של 40% מהקרקע מפיצויים. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם המקדמיות של המערערים, מצא ראיות מספיקות להכרה בזכויות המשיבים במקרקעין ודחה את טענות השיהוי, תוך שהוא מציין את המו"מ המתמשך כגורם. בית המשפט התייחס גם לעניינים פרוצדורליים, כגון הבאת ראיות נוספות. בסופו של דבר, הערעור וההתנגדויות המקדמיות נדחו, ובית המשפט הסכים כי אין להפחית את הפיצוי מחמת שיהוי, תוך שימת דגש על הזכות הטבועה לפיצוי בגין הפקעה. הנושא מחייב דיון נוסף בסעיפים משפטיים ספציפיים, כאשר בית המשפט קורא להרכב מורחב שידון בשאלות אלה.