תלה"מ 19197-03-20

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובע לדחות על הסף את פסק הדין. התובע ביקש סעד הצהרתי בדבר היעדר חבות בתשלום מזונות לגרושתו, וכן עתירה חלופית לביטול פסק דין קודם שאישר הסכם פשרה ביניהם. השופטת קבעה כי לא ניתן לדחות את הבקשה לסעד הצהרתי, שכן התובעת ביקשה לבטל או לשנות את חובת המזונות של האישה, המותרת בכל עת בנסיבות מצדיקות. חלק זה של התביעה יתוקן כך שיאפשר לתובע לבקש ביטול/תיקון של חיוב המזונות של האישה מיום הגשת התביעה. עם זאת, השופט פסק לטובת דחיית העתירה החלופית לביטול פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה על הסף בשל מעשה של בית המשפט. פסק דין זה, שניתן בשנת 2001, דחה את תביעתה הקודמת של התובעת לביטול הסכם הפשרה, וכעת לא ניתן לעיין בה מחדש. הסכם הפשרה מסדיר את יחסי הממון וההתחייבויות כלפי האישה וילדיהם המשותפים, ומאחר שהתובעת אינה תוקפת את ההסכם או מעלה טענות חוזיות כלשהן לביטולו, אין לבית המשפט ברירה אלא לשמור על פסק הדין הקיים. לפיכך, העתירה החלופית נדחית מחמת מעשה של בית המשפט.