עב"ל 31635-06-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. המחלוקת העיקרית סביב המקרה נגעה לקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין מחלתו, ובפרט האם חשיפתו לחומרים מסוימים בעבודה הובילה לכך שנדבק בגידול נוירואנדוקריני. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי המערערים, בדבר היעדר מחקרים המבססים קשר ישיר בין החומרים לבין הגידול הספציפי, לא הייתה עילה מספקת לבית המשפט לקבל את הטענה. בית המשפט הכיר בכך שהחומרים אליהם נחשף המנוח היו חומרים מסרטנים ידועים. עם זאת, חשוב לציין, הם נמצאו כגורמים לסוגים שונים של גידולים, והספרות הרפואית הקיימת לא אישרה קשר סיבתי לסוג הגידול הספציפי ממנו סבל המנוח. חוות הדעת של המומחים הרפואיים הסכימו פה אחד כי לא הוכח קשר סיבתי וכי רמות החשיפה של המנוח היו נמוכות יחסית. זאת ועוד, נסיבות מקרה זה נבדלו מפסיקות קודמות שצוטטו על ידי המערערים, שם היו הבדלים מהותיים ברמת החשיפה או במקרי המבחן הקיימים המצביעים על קשר סיבתי. בסופו של דבר קבע בית הדין כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין מחלתו, ולכן הערעור נדחה. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים, בהסכמת נציגי הציבור, ולא היה צו להוצאות.