ב"ל 31610-08-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: תביעת מיקרוטראומה בבית הדין האזורי לעבודה חיפה** **הקדמה** החלטה זו של בית הדין האזורי לעבודה חיפה עוסקת בתביעת תובע, רופא שיניים, להכרה בליקויים בעמוד השדרה המותני ובאגודל ימין, על פי חוק הביטוח הלאומי, באמצעות תורת המיקרוטראומה. התביעה נדחתה במקור על ידי המוסד לביטוח לאומי, אך בית הדין, לאחר דיון הוכחות, הגיע להחלטה על מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לליקויים הנטענים. **המסגרת המשפטית – תורת המיקרוטראומה** 1. **עקרון היסוד:** בית הדין מבסס את החלטתו על דוקטרינת המיקרוטראומה, כפי שזו פותחה בפסיקה. הדרישה הבסיסית להכרה בפגיעה מכוח דוקטרינה זו היא הוכחת תשתית עובדתית מתאימה. תשתית זו דורשת הוכחת קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, בתדירות מספקת לאורך זמן, הגורמות להצטברות של פגיעות זעירות, אשר בסיכומן הכולל מביאות לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה. 2. **הלכת מרגלית (עב"ל 16882-09-16):** בית הדין מסתמך על פסיקת בית הדין הארצי בעניין מרגלית, המדגישה את הצורך בהוכחת "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי". כמו כן, מודגש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין, אלא "זהות במהותן", ובלבד שהן דומות האחת לרעותה ופועלות על מקום מוגדר. התדירות אינה חייבת להיות קבועה, אך נדרשת תכיפות מספקת לגרימת נזק מצטבר. 3. **הבחנה מעבודה פיזית קשה:** בית הדין מבחין בין עבודה פיזית קשה, שייתכן וגרמה לנזק לאורך שנים, לבין עבודה הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה. עבודה פיזית קשה כשלעצמה אינה מספיקה להקמת תשתית עובדתית למיקרוטראומה (עב"ל 2400-10-11 זוהר). 4. **בידוד פעולות:** בית הדין מכיר באפשרות לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול העבודה, כל עוד הן עומדות במבחן התדירות וההשפעה על מקום מוגדר (עב"ל 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת). **הדיון העובדתי והמשפטי במקרה זה** 1. **התשתית העובדתית שהוצעה:** בית הדין ערך רשימה מפורטת של עובדות אשר הוצעה לצדדים. התובע הסכים לעובדות אלו, בעוד הנתבע לא הסכים. הדבר מצביע על חשיבותן של עובדות אלו להכרעת הדין. 2. **טענות התובע:** התובע טען כי עיסוקו כרופא שיניים, הכולל תנועות חוזרות ונשנות של עמוד השדרה המותני וכפות הידיים, והשימוש בכלים רוטטים, מהווה בסיס לתורת המיקרוטראומה. כמו כן, טען כי יש לבחון את עניינו גם לפי עילות של מחלת מקצוע (פריטים 13 ו-14 לתוספת השניה לתקנות). 3. **טענות הנתבע:** הנתבע טען כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית מספקת, הן לגבי עמוד השדרה המותני והן לגבי כף יד ימין. הוא ניסה לערער על מהימנות עדות התובע, כגון מספר הכיפופים, והצביע על סתירות אפשריות בין עדויות. הנתבע הודה כי ייתכן מינוי מומחה לעניין כף יד ימין, אך חלק על כך לגבי עמוד השדרה המותני. 4. **הכרעת בית הדין – מינוי מומחה:** בית הדין קבע כי התובע **הרים את הנטל הנדרש בשלב זה** לצורך מינוי מומחה רפואי. ההחלטה מתבססת על מספר עובדות מרכזיות שהוכחו או שהיה מקום לראותן כעובדות שנוצרה לגביהן תשתית עובדתית מספקת: * **עומס עבודה:** התובע מטפל בממוצע ב-13 מטופלים ביום, כאשר כל טיפול אורך כ-30 דקות. * **תנוחות עבודה:** כשני שליש מזמן העבודה מבוצע בעמידה ושליש בישיבה. * **שימוש בכלים רוטטים:** התובע משתמש בכלים רוטטים כשני שליש מזמן העבודה, באחיזה ביד ימין. יתר הזמן מוקדש לעבודה עם כלים ידניים הדורשים כיפוף של פרק היד. * **כיפוף פרק היד:** עבודה בתוך הפה של המטופל, הכוללת כיפוף פרק היד, מתבצעת כמחצית עד שני שליש מזמן העבודה. * **כיפוף והטיית הגב:** התובע נדרש להתכופף לכיוון המטופל בזווית עם הטיה ימינה, כ-20 פעמים בממוצע לטיפול. עובדה זו נתמכה, חלקית, אף בעדות עד הנתבע. * **חשיפה לרטט (כמחלת מקצוע):** נוכח השימוש בכלים רוטטים, בית הדין נחה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בקשר עם חשיפה לרטט כמחלת מקצוע לפי פריט 14 לתוספת לתקנות. * **התייחסות לטענות הנתבע:** בית הדין דוחה את טענת הנתבע כי פסיקת בית הדין הארצי אינה מכירה בפגיעות עמוד שדרה מותני של רופאי שיניים. הודגש כי כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבותיו ולעובדות שהוכחו. בית הדין מדגיש כי מצא שהתובע הוכיח פעולות חוזרות של רכינה, התכופפות, הטיה ימינה, וכיפוף פרק היד. **חידושים משפטיים ודגשים** 1. **הפרשנות המרחיבה של "זהות במהותן":** בית הדין, על בסיס הפסיקה, מדגיש שוב כי תנועות חוזרות אינן חייבות להיות זהות לחלוטין, אלא "זהות במהותן". זהו עיקרון חשוב המאפשר להכיר בפגיעות הנובעות מאוסף של פעולות דומות, גם אם אינן זהות במאה אחוז. 2. **חשיבות התיעוד והעדויות:** בית הדין מסתמך על שילוב של תצהיר התובע, יומני עבודה, סרטונים, וכן עדותו של עד הנתבע. הדבר מדגים את החשיבות של הצגת מגוון ראיות לתמיכה בתשתית העובדתית. 3. **הפרדה בין עילות (מיקרוטראומה ומחלת מקצוע):** בית הדין בוחן את התביעה הן לפי עילת המיקרוטראומה והן לפי עילת מחלת מקצוע (פריט 14 לתוספת). ההבחנה הזו חשובה, שכן כל עילה דורשת הוכחת אלמנטים שונים. ההכרה הצפויה של הנתבע לצורך מינוי מומחה לגבי פריט 14 (חשיפה לרטט) היא הישג משמעותי עבור התובע. 4. **הכרה בתשתית עובדתית כמספיקה למינוי מומחה:** ההחלטה מתמקדת בשלב זה בשאלה האם קיימת תשתית עובדתית מספקת למינוי מומחה. זהו שלב מקדמי בהליך. בית הדין מצא כי התובע עמד בנטל בשלב זה, למרות התנגדות הנתבע. הדבר מעיד על כך שבית הדין נוטה לקבל תביעות מיקרוטראומה של בעלי מקצועות רפואיים, כאשר מדובר בעבודה פיזית חוזרנית ומאומצת, גם אם אינה "תאונה" במובן הקלאסי. 5. **התייחסות להבדלי עדות:** בית הדין מראה כיצד הוא מתמודד עם סתירות לכאורה בין עדויות (כמו מספר הכיפופים). במקרה זה, הוא מקבל את גרסת התובע כי בוצעו כ-20 כיפופים בממוצע, וזאת גם כפי שאושר חלקית על ידי עד הנתבע, תוך שהוא מכיר בכך שהתובע אולי "הפריז" במספרים, אך עדיין עומדת יסוד מהותי של תנועות חוזרות. 6. **פסיקה המותירה מרחב לשיקול דעת:** בית הדין מדגיש, בהתבסס על הפסיקה, כי אין פסיקה גורפת האוסרת או מתירה תביעות מיקרוטראומה לרופאי שיניים. כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבות הספציפיות. זהו חיזוק לעקרון הגמישות וההתאמה של המשפט למקרים מגוונים. **מסקנה** בית הדין האזורי לעבודה חיפה, בהחלטתו, מתווה דרך לבירור מעמיק של תביעתו של רופא השיניים. על ידי קביעת קיומה של תשתית עובדתית מספקת, בית הדין מאפשר את קיומו של שלב המומחיות הרפואית, אשר יכריע בסופו של דבר בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים הנטענים. ההחלטה מדגישה את חשיבותן של תנועות חוזרות ונשנות, גם אם הן חלק ממכלול עבודה מורכבת, ומתייחסת למתח שבין עבודה פיזית קשה לבין תנועות ספציפיות המובילות לנזק מצטבר, בהתאם לתורת המיקרוטראומה. כמו כן, ההתייחסות לפריט 14 לתוספת השנייה לתקנות (מחלת מקצוע) פותחת אפשרות נוספת להכרה בפגיעה.