ע"פ 2397/18

תקציר

הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה, שכן הודאתו של המערער נעשתה מרצונו החופשי והובנה היטב על ידו. בית המשפט הכיר בחומרת פשעיו של המערער, שכללו בין היתר נשיאה, החזקה וייצור של נשק, ירי בשטח בנוי, ניסיון הצתה והפרעה לשוטר. הודגשה חומרתן של עבירות אלה והסכנה שהן מהוות לחיי אדם, ובית המשפט לא ראה עילה להתערב בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי, למעט כמה נסיבות חריגות. עם זאת, בהתחשב בעקרון אחידות הענישה, החליט בית המשפט להפחית במעט את עונשו של המערער כך שיתאים לעונשו של שותפו סלאח, שנשפט בבית משפט צבאי וקיבל עונש מופחת משמעותית. אף שהמערער הורשע באישומים נוספים, הפער המשמעותי בין עונשיהם הצדיק הקלה בעונשו של המערער, שנקבע על שבע וחצי שנות מאסר. עוד ציינו השופטים את הצורך בתיאום בין התביעה הכללית בבתי המשפט בישראל לבין התביעה הכללית בבתי המשפט הצבאיים כדי למנוע פערי ענישה משמעותיים במקרים של אירועים דומים.