ע"א 1342-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו המשלים של בית המשפט המחוזי, במסגרתו הורה על פירוק שותפות עסקית בין שני גיסים, עוזיאל נעמן (המבקש) ורמי סמילה (המשיב). פסק הדין המחוזי קבע כי פירוק השותפות יבוצע בדרך של רכישת חלקו של המשיב על ידי המבקש, בסכום של 41,880,107 ש"ח, שישולם תוך 150 יום. המבקש ערער על פסק הדין המשלים וביקש לעכב את ביצועו. **רקע עובדתי והליכים קודמים** 1. **היווצרות השותפות:** השותפות העסקית בין המבקש למשיב החלה בשנת 1992 בתחום הנדל"ן. המבקש היה אחראי על היזום, הניהול והביצוע בישראל, בעוד המשיב סיפק את ההון. 2. **התערערות היחסים ופירוק השותפות:** בסוף שנת 2013, החלו היחסים להתערער, והצדדים הסכימו על פירוק הפעילות המשותפת. 3. **פסק דין חלקי (22.3.2020):** בית המשפט המחוזי קבע כי כוונת הצדדים הייתה לייצר קשרי שותפות לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975. נקבע כי נכסי השותפות כוללים חברות משותפות וחברות שהוקמו על ידי המבקש ונרשמו על שמו בלבד. הכספים שהמשיב העמיד הוגדרו כהשקעת הון, ולא הלוואת בעלים. המועד הקובע לפירוק השותפות נקבע למרץ 2015. ערעורים על פסק דין זה נמחקו לבקשת הצדדים. 4. **פסק דין משלים (2.11.2025):** בית המשפט המחוזי מינה מומחה (רואה חשבון) להערכת שווי נכסי השותפות. נקבע כי שווי החברות נכון למועד הפירוק (מרץ 2015) הוא 47,438,513 ש"ח. כמו כן, נקבע כי התוספת לערך הנכסים בין השנים 2015-2022 (לאחר הפחתות) היא 13,906,649 ש"ח. בית המשפט העדיף את עמדת המבקש לפירוק בדרך של רכישת חלקו של המשיב, ולא מכירת הנכסים לצד שלישי. נקבע כי המשיב זכאי ל-50% מהשותפות, גם ביחס לעליית שווי הנכסים לאחר המועד הקובע. הסכום הסופי שנקבע לתשלום למשיב, כולל ריבית והצמדה, עומד על 41,880,107 ש"ח. 5. **ערעורים:** המבקש הגיש ערעור על פסק הדין המשלים, וכמו כן הגיש המשיב ערעור נגדי. **הבקשה לעיכוב ביצוע** 1. **טענות המבקש:** * **מאזן הנוחות:** נוטה לטובת המבקש. המשיב הוא אזרח זר (תוניסאי) וקיימת קושי באכיפת פסק דין ישראלי. קיים חשש שהמשיב אינו מחזיק בנכסים בישראל שמהם ניתן להיפרע, במיוחד אם הערעור יתקבל. סכום התשלום הנדרש הוא "סכום עתק". * **סיכויי ערעור גבוהים:** נטען כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעותיו, למשל: * הענקת זכות למשיב גם מעליית ערך הנכסים לאחר המועד הקובע וגם להפרשי הצמדה וריבית מהמועד הקובע. * תוצאה לפיה המשיב זוכה ב-65% משווי השותפות (לפי הערכת המומחה). 2. **טענות המשיב (התנגדות לבקשה):** * **סיכויי ערעור:** המשיב מגיש ערעור נגדי, הטוען לשגיאות משפטיות בפסק הדין, לרבות אי-יישום סעיף 51 לפקודה (השבת השקעות לפני חלוקת רווחים) וקביעת מועד הגשת חוות הדעת כמועד חיתוך רווחים במקום מועד ביצוע התשלום. נטען כי טענת המבקש בדבר 65% אינה נכונה. * **מאזן הנוחות:** המשיב הוא תושב צרפת ואזרח תוניסאי. הוא מחזיק בזכויות בעסקי נדל"ן פעילים בישראל, ולכן אין חשש להיפרע ממנו. הכספים הנדרשים אינם רווחים אלא הקרן שהשקיע. המבקש עצמו הודה שהמשיב זכאי לכ-17 מיליון ש"ח. המבקש לא הוכיח כיצד מצבו הכלכלי ייפגע אם הבקשה תידחה. * **שיהוי:** הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר (מעל ארבעה חודשים ממתן פסק הדין המשלים). * **הצעה חלופית:** המשיב הציע מינוי שמאי להערכת נכסיו ורישום איסור דיספוזיציה עליהם. 3. **בקשה לארכה לביצוע (מוגשת על ידי המבקש):** המבקש ביקש, למען הזהירות, הארכה לביצוע פסק הדין, תוך התחשבות בתקופת תקנות מצב החירום המיוחד (מבצע "שאגת הארי"). **החלטת בית המשפט העליון (השופט יצחק עמית, נשיא)** בית המשפט העליון החליט לקבל את הבקשה **באופן חלקי**. 1. **נקודת המוצא:** ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין. על המבקש לעכב ביצוע להוכיח סיכויי ערעור טובים ומאזן נוחות נוטה לטובתו, כאשר מאזן הנוחות נחשב כאבן בוחן מרכזית. בפסקי דין כספיים, ההנחה היא שביצוע לא יגרום נזק בלתי הפיך, ועיכוב יינתן רק במקרים חריגים (כאשר המבקש לא יוכל לגבות את כספו בחזרה או ייגרם לו נזק בלתי הפיך). 2. **ניתוח בקשת המבקש:** * **הודאה בסכום מינימלי:** המבקש אינו כופר בכך שהמשיב זכאי ל-16,579,500 ש"ח. עצם ההודאה בסכום זה מצדיקה, לדעת בית המשפט, שלא לעכב את ביצועו במלואו. * **שיהוי:** הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי ניכר (כחודשיים לאחר הודעת הערעור), וההסבר לכך אינו מספק. שיהוי זה נתמך גם בשיהוי שהיה בבקשת העיקול העצמי במסגרת התביעה הכספית. * **סכום גבוה:** אין חולק כי הסכום שנפסק הוא גבוה. * **סיכון מסוים:** למרות טענת המשיב שיש לו נכסים בישראל, היותו אזרח זר מעלה חשש מסוים ליכולת להיפרע ממנו. 3. **ההחלטה המעשית:** * **עיכוב חלקי:** בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע של **שליש** מהסכום שנפסק בפסק הדין המשלים. שליש זה יופקד בקופת בית המשפט העליון עד להכרעה בערעור. * **תשלום היתרה:** שאר הסכום (שני שלישים) ישולם לידי המשיב. * **מועד תשלום:** התשלומים יבוצעו בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה. * **תקנות מצב החירום:** בית המשפט הבהיר כי תקופת תקנות מצב החירום המיוחד לא תבוא במניין הימים לביצוע ההחלטה, בהתאם לתקנה 4 לתקנות. 4. **הוצאות:** כל צד יישא בהוצאותיו. **ניתוח עקרונות משפטיים וחידושים** * **מאזן הנוחות כשיקול מרכזי:** ההחלטה מדגישה את מעמדו המרכזי של מאזן הנוחות בבקשות לעיכוב ביצוע. גם כאשר יש סיכויים סבירים לערעור, אם מאזן הנוחות אינו נוטה באופן ברור לטובת המבקש, הדבר עשוי להוביל לדחיית הבקשה או לעיכוב חלקי בלבד. * **הבחנה בין סוגי פסקי דין:** בית המשפט מבחין בין פסקי דין כספיים, בהם ההנחה היא שניתן להשיב את הכסף במידת הצורך, לבין מקרים אחרים. במקרה זה, אף שהסכום גבוה, הוא אינו מהווה נזק בלתי הפיך כשלעצמו. * **התמודדות עם סיכון של אזרח זר:** בית המשפט מכיר בכך שאזרחות זרה של הנתבע עשויה להגביר את החשש ליכולת להיפרע ממנו, ומשקלל שיקול זה במאזן הנוחות. עם זאת, הדבר לא הוביל לעיכוב ביצוע מלא, במיוחד לאור העובדה שהמשיב מחזיק בנכסים בישראל. * **השפעת השיהוי:** השיהוי בהגשת הבקשה היה גורם משמעותי בהחלטה, והוא נזכר כנקודה המחלישה את עמדת המבקש. * **עיכוב ביצוע חלקי כפתרון דיוני:** כאשר קיימים שיקולים לכאן ולכאן, בית המשפט נוטה לעיתים למצוא פתרון מאוזן בדמות עיכוב ביצוע חלקי, המגן על האינטרסים של שני הצדדים במידה מסוימת. הפקדת חלק מהכסף בקופת בית המשפט מבטיחה את זמינותו לזוכה, במידה והערעור יידחה, ומנגד, מונעת מהזוכה גישה מיידית לכל הסכום, במידה והערעור יתקבל. * **התייחסות לטענות הנוגעות למהות הדיון:** בית המשפט מציין את טענות הצדדים לגבי מהות הזכויות (למשל, 65% מהשווי, סעיף 51 לפקודה, מועד הקובע לרווחים), אך אלו אינן מכריעות את בקשת עיכוב הביצוע, אלא נדחות לדיון בערעור עצמו. * **יישום תקנות מצב חירום:** בית המשפט מיישם את הוראות תקנות מצב החירום באופן פרגמטי, וקובע כי תקופתן לא תבוא במניין הימים לביצוע פסק הדין, גם אם הבקשה לעיכוב ביצוע עצמו הוגשה בשיהוי. **סיכום** ההחלטה בענייננו משקפת את האיזון העדין שעל בית המשפט לערוך בעת דיון בבקשה לעיכוב ביצוע. היא מדגימה את חשיבות מאזן הנוחות, את השפעת השיהוי, ואת הדרכים היצירתיות שבהן בית המשפט יכול לנסות ולשמור על האינטרסים של הצדדים עד להכרעה סופית בערעור, תוך מתן ביטוי גם לכך שהבקשה אינה כה מבוססת עד כדי עיכוב ביצוע מלא.