ה"פ 5017/05

תקציר

זהו סיכום פסק הדין בעניינה של אישה מבוגרת שהייתה בעלת דירה והונתה לחתום על מסמכים הקשורים למכירתה. האישה, שלא ידעה קרוא וכתוב בעברית, סמכה על בעלה לשעבר ועל אשתו החדשה, ששכנעו אותה לחתום על המסמכים מבלי להסביר את תוכנם. על החתימות העיד עורך דין, שטען כי הסביר את המסמכים לאישה. בני הזוג פנו לבנק לקבלת הלוואה באמצעות הדירה כבטוחה. הבנק אישר את ההלוואה על סמך המסמכים החתומים ואישור בכתב מהאישה כי קיבלה את תמורת המכירה, מבלי לוודא את העברת הכספים. משהשתמטו בני הזוג מתשלומי ההלוואה, פתח הבנק בהליכי עיקול ופינה את האישה מדירתה. האישה טענה כי מסמכי המכירה וההתחייבות לרישום משכנתא הושגו במרמה ובמרמה, ולכן אינם תקפים. עוד טענה כי הבנק פעל בחוסר תום לב והפר את התחייבויותיו כלפיה. בית המשפט מצא כי בעוד האישה הייתה מודעת לטיבם של המסמכים עליהם חתמה, היא לא קיבלה כל תמורה ממכירה והונתה לחתום עליהם. עם זאת, נמצא גם כי האישה ובני הזוג לא התכוונו להונות את הבנק אלא הושפעו מהבעל. השופט קבע כי הסכם המכר וההתחייבות לרישום המשכנתא תקפים משום שהבנק הסתמך עליהם בתום לב. עם זאת, שיטת הבנק למימוש המשכון על ידי פינוי האישה לא הייתה תקינה. האישה הייתה זכאית לקבל בחזרה את החזקה בדירתה, והבנק לא יכול היה להמשיך בהליכי העיקול. עוד המליצה השופטת לצדדים לשקול הגעה להסכמות כדי להימנע מהתדיינות משפטית נוספת. הוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.