ע"א 293/70

תקציר

המקרה שלפנינו עוסק במחלוקת בין משה מורדוך, המוכר, לבין יחזקאל דבול, הקונה, בנוגע למכירת טנדר שברולט משומש משנת 1965. מורדוך תבע את דבול על יתרת מחיר המשאית, ואילו דבול תבע תביעה נגדית, בטענה להונאה ותבע פיצויים על עלות החלפת מנוע המשאית. בית משפט השלום פסק לטובת התביעה שכנגד של דבול, מה שהוביל את מורדוך לערער לבית המשפט המחוזי, שאישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. התיק הגיע לבית המשפט העליון בשאלה האם העובדות מצדיקות הונאה מצדו של מורדוך. בית המשפט העליון קבע כי דבול לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתו להונאה, כפי שנדרש בטענות חמורות כאלה. הנסיבות שהוצגו היו עמומות ולא תמכו באופן מוחלט בגרסתו של דאבול לאירועים על פני זו של מורדוך. כמו כן, לא נמצאו ראיות לכך שהמשאית נמכרה במחיר נמוך, ולא נקבעה תוחלת החיים הרגילה של המנוע. לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של מורדוך, דחה את תביעתו שכנגד של דבול והורה לדבול לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בכל הערכאות.