ע"א 330/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לפרשנות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והאם המדינה זכאית לתשלום תכוף לפי סעיף 5 לחוק. הערעור נבע מתביעה שהגישה המדינה בשמו של רופא צבאי שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו הפרטי. המדינה ביקשה לקבל בחזרה הוצאות אשפוז שנגרמו לה בשם הרופא ממבטחת רכבו הפרטי של הרופא. בית המשפט המחוזי פסק נגד המדינה, וזו הגישה ערעור על ההחלטה. בית המשפט העליון אישר את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט פירש את החוק בצמצום, בהתאם לניסוחו המילולי, שהגביל את הגדרת "נפגע" או "נפגע" למי שנפגע פיזית בתאונת דרכים. פיצויים כספיים לא הקנו לאדם תשלום תכוף לפי הגדרה זו. יתר על כן, כוונת המחוקק מאחורי סעיף 5 הייתה להעניק סיוע כספי מיידי לנפגעי גוף ולתלויים בהם, כדי שלא יסבלו שלא לצורך בעודם ממתינים לפיצוי מלא. מאחר שתביעת המדינה הייתה להחזר הוצאות כספיות ולא לסיוע מיידי לנפגע, היא חרגה מתחום סעיף 5. בעוד שפסק דינו של השופט שמגר התבסס הן על הפרשנות המילולית והן על כוונת המחוקק של החוק, השופט גולדברג הדגיש זאת, וציין כי הקפדה על הגדרת "נפגע" עשויה שלא לחול בכל המקרים. היא הציעה כי תלויים בקורבנות יוכלו לתבוע תשלום תכוף, למרות הפרשנות המילולית של החוק. לסיכום, דחה בית המשפט את ערעור המדינה והורה לה לכסות את הוצאות המשיב.