בג"צ 11745/04

תקציר

במקרה שעסק בחוקיות אישורה של תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 47/1 להקמת שכונת מגורים חדשה בסמוך לירושלים, התנגדו העותרים לתוכנית מטעמים סביבתיים, בטענה שהיא מפרה את תכניות המתאר הארציות 31 ו-22. התוכנית נועדה לשנות 670 דונם מאזורי פיתוח חקלאי לאזורי פיתוח עירוני לבניית 2,000 יחידות דיור, תוך סטייה מתוכניות ארציות קיימות שייעדו חלקים מהשטח לשימור וייעור. העותרים העלו חשש לפגמים פרוצדורליים וניגודי עניינים פוטנציאליים, ובפרט למעורבותו של מתכנן מחוז ירושלים בתהליך קבלת ההחלטות, שהייתה לו מעורבות קודמת בתמיכה בתכנית. בית המשפט מצא כי הולנטה, הוועדה המאשרת, חרגה מסמכותה בכך שלא עמדה בנהלים הנדרשים לשינוי ייעוד הקרקע המפורטים בתמ"א 22. יתר על כן, השתתפותו של מתכנן המחוז בדיונים הפנימיים בזמן שנשללה מהעותרים אותה הזדמנות פגעה בעקרונות ההגינות. אי סדרים אלה, לרבות ההנחה הבלתי זהירה כי תכניות מחוזיות יכולות לגבור על הוראות ואמנות של תכניות ארציות, הובילו לפסיקת בית המשפט לטובת העותרים. בית המשפט ביטל את החלטתה של הולנטה לאשר את תכנית 47/1 וביטל את פרסומה ברשומות, וכן הורה למדינה לשלם שכר טרחת עורך דין לעותרים.