ע"פ 143/73

תקציר

הכרעת הדין עניינה של משיבה המואשמת בריבוי עבירות על פקודת מס הכנסה. הם הואשמו באי הצהרה על הכנסות מלאות, מסירת רישומים כוזבים והתחמקות מתשלום מס במרמה. בית המשפט המחוזי זיכה את המשיב משני אישומים לפי סעיף 220 לפקודה, אך הרשיע אותם באי ניהול פנקסי חשבונות תקינים, עליהם לא ערערו. בית המשפט העליון, בפסק דינו, ביטל את זיכויו של בית המשפט המחוזי והרשיע את המשיב בשני האישומים. בית המשפט קבע כי לפקיד השומה סמכות לבקש מידע על הכנסותיו של המשיב, וכל טענה לשימוש לרעה בכוח לא הוכחה. עוד קבע בית המשפט כי זכותו של המשיב לחיסיון אינה גוברת על חובתו החוקית למסור מידע פיננסי מדויק. כמו כן, נקבע כי המשיב מסר ביודעין מידע כוזב והשמיט פרטים בדו"חות ההון שלו, אך נהנה מהספק בדבר כוונתו להעלים מס בשל נוהג העבר של מס הכנסה לקבל דיווחים כוזבים. בסופו של דבר קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה והרשיע את המשיב בשני האישומים לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.