רע"א 9276/16

תקציר

בשנת 2004 העמיד המבקש ערבויות בנקאיות לחפציבה שיכון ופיתוח בע"מ להבטחת אשראי. בשנת 2007 מונה כונס נכסים לפרויקט בנייה בבית שמש. כונס הנכסים ביקש שכר טרחת ביניים בגין עבודתו בפרויקט, בהיקף של למעלה מ-14,000 שעות, אותו אישר בית המשפט המחוזי בירושלים ביולי 2016. שכר הטרחה הסתכם בכ-4 מיליון שקל. העותרת ביקשה לדחות את ההחלטה, אך בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה בקובעו כי שכר טרחתו של נושא משרה אינו מושפע מזהות המשלם. עוד קבע בית המשפט כי המסלולים הקבועים בתקנות החברות אינם מהווים תגמול הולם וכי תעריף שעתי מתאים יותר. העותר ערער על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט לא היה צריך לקבוע את האגרות לפי שעה ולא לשקול מי ישלם אותן. עם זאת, לאחר שבחן את הבקשה, החליט בית המשפט שלא להתערב, שכן אין מדובר במקרה נדיר או חריג המצדיק התערבות בקביעת שכרו של כונס הנכסים. עוד ציין בית המשפט כי בית המשפט המחוזי כבר שקל ואיזן את כל הגורמים הרלוונטיים, והוביל להכרעה מידתית וסבירה. בנוסף, סיווג ההליך כבקשת רשות ערעור לא השפיע על התוצאה. לפיכך, בקשת הביטול נדחתה.