ת"פ 28101-08-13

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של אישומים בגין אירוע שהתרחש ב-24 ביוני 2013, אז פגע ופצע אנושות הולך רגל עם רכבו. סעיפי האישום כללו הפקרה לאחר פציעה, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ופוליסת ביטוח, ניסיון לשיבוש הליכי משפט, השמדת ראיות והדחה בחקירה. הנאשם הודה באישומים אלה במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם לעבירות הוא בין 3 ל-7 שנות מאסר, לצד תקופת פסילה משמעותית בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הנעה בין 5 ל-15 שנים. בבואו לשקול את גזר הדין התחשב בית המשפט בעברו הפלילי של הנאשם, שכלל הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש, וכן 13 עבירות תנועה. השופט החליט שלא להטיל את העונש המרבי בגין חוסר צדק וחומרה, בהתחשב בכך שעבירות העבר של הנאשם לא היו באותה רמה כמו העבירות הנוכחיות. במקום זאת, גזר בית המשפט על הנאשם 4 וחצי שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 שקל או 50 ימי מאסר בפועל ו-10 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם פיצויים בסך 50,000 ₪ לעיזבון המנוח. גזר הדין התחשב בחומרת העבירות, ובפרט בנטישה, ובניסיונותיו של הנאשם להתחמק מאחריות ולשבש את הצדק. השופט הדגיש כי מדובר באירוע בודד ומתמשך, והעונשים נועדו לשקף את חומרת העבירות ולשמש גורם מרתיע.