בג"צ 25/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו בעלי קרקעות ברעננה נגד הרשות המקומית, במחאה על חיובי ההיטל הגבוהים הקשורים לעבודות סלילת כבישים בשטחים הגובלים בנכסיהם. העותרים טענו כי אדמתם מיועדת לחקלאות ולכן יש לחייבה במס בשיעור נמוך יותר כאמור בחוק העזר רעננה (סלילת רחובות). המשיב, לעומת זאת, ראה במקרקעין "שטח בנוי", המצדיק את שיעור המס הגבוה יותר. בתחילה קיבלו העותרים חשבונות היטל גבוהים, אך אלה הופחתו מאוחר יותר, אם כי על בסיס חישוב בלתי חוקי. בתוך כך, תיקן המשיב את חוק העזר הרלוונטי מספר פעמים, תוך השמטת רשימה שסיווגה חלקות מסוימות, לרבות חלקות העותרים, כחלקות שאינן חקלאיות. המשיב טען כי התיקונים נועדו רק לשנות את התעריף ולא לבטל את הרשימה. עם זאת, בג"ץ פסק לטובת העותרים. בית המשפט הניח את תוקפו של תקנון שפורסם והטיל את נטל ההוכחה על המשיב להראות כי התיקונים שפורסמו אינם משקפים את החלטות המועצה. מאחר שהמשיבה לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה, הגיע בית המשפט למסקנה כי השמטת הרשימה מתוספות חוק העזר מחייבת מבחינה משפטית. משכך, העתירה התקבלה, והמשיב נצטווה שלא לדרוש או לגבות את ההיטל הגבוה יותר מהעותרים, אשר במקום זאת יש לחייבו בשיעור הנמוך יותר החל על קרקע חקלאית. בנוסף, חויב המשיב לשלם 20,000 ₪ בגין הוצאות המשפט של העותרים.