עב"ל 522/05

תקציר

בערעור זה עוסק פסק הדין בפסק דינו הקודם של בית המשפט האזורי נצרת, אשר דן בזכאותו של המשיב לגמלת הבטחת הכנסה מבלי להתחשב בשווי זכויותיו הקנייניות והדירות שנבנו עבור בניו. במקור, ביקש המשיב הטבה זו בשנת 1999, אך תביעתו נדחתה בשל הכנסה רעיונית לכאורה מחלקת קרקע בעראבה. המשיב בנה שם את ביתו בשנת 1977, ובהמשך בנו בניו וסאם וחוסאם מכספם את דירותיהם, שם החלו להתגורר בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, בהתאמה. למרות רישומי מס רכוש המעידים על בעלות, קבע בית המשפט המחוזי כי החלקה שימשה למגוריו של המשיב בלבד ולכן אין לראות בה נכס החייב במס, לפי סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, שמטרתו לספק קיום. עם זאת, טען המוסד כי המשיב העביר למעשה זכויות קניין לבניו כאשר החלו לשלם ארנונה, ומכאן שיש להביא אותן בחשבון בחישובי הכנסותיו. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי מלוא הזכויות הועברו ב-1 בינואר 1999 עבור וסאם וב-15 בדצמבר 2003 עבור חוסאם, בהתאם למועדי רישום המס. הדבר הוביל לקביעה כי תקופת חמש השנים לבחינת זכויות הבעלות צריכה לעמוד בתאריכים אלה, תוך ביטול החלטת בית הדין האזורי. לפיכך התקבל הערעור ללא הוצאות נוספות. פסק הדין מדגיש את חשיבותה של העברת הבעלות הפורמלית בקביעת הזכאות להטבות המדינה.