ת"א 35532-04-11

תקציר

התובע הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, בנוגע לחלקה שתקום לאחר רישום זכויות תכנוניות. הנתבעים עתרו לסילוק על הסף, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית משני טעמים: ראשית, כי התביעה מוקדמת מדי שכן החלקה עדיין אינה קיימת מבחינה משפטית ולכן בית המשפט אינו יכול לפסוק בפירוק שותפות הקשורה אליה; שנית, כי אם בית המשפט יכיר בזכויות הנדונות כמטלטלין, תהיה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעה בשל ערכה המהותי. לטענת הנתבעים, הטענה נעדרת עילה, שכן הזכויות העומדות על הפרק הן זכויות תכנוניות שלא הבשילו לזכות במקרקעין. הם מצטטים פסק דין של השופט גורן, הקובע כי זכויות אלה אינן מחייבות ולכן אינן מצדיקות תביעה לפירוק שיתוף. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי מדובר בזכויות במקרקעין וכי לבית המשפט סמכות להורות על פירוק חלקה טרם רישומה. עוד טוענת התובעת כי כל בעלי הזכויות הרלוונטיים נכללו בתביעה. השופט אדתגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הזכויות הנוצרות מאישור תכנית איחוד וחלוקה, אף שטרם נרשמו, צריכות להיחשב כזכויות במקרקעין על בסיס המגמה הרווחת בפסיקה ובמחקר המשפטי. לכן, לבית המשפט יש סמכות לדון בתביעה לפירוק שיתוף, למרות שהחלקה המדוברת לא נוצרה באופן פורמלי. זאת ועוד, השופטת קבעה כי זכויות הבעלות של התובעת בחלקה המקורית הן מהותיות וקיימות, ואי רישום התכנית אינו גורע מזכויות אלה. מכאן, שהתביעה לפירוק שיתוף ביחס לחלקה 31א – חלוקה של חלקה 31 הקיימת – תקפה הן מבחינה מהותית והן מבחינה פרוצדורלית, שכן היא כוללת רק את הצדדים הרלוונטיים. באשר לנתבע מס' 7, שמכר את זכויותיו בחלקה אך לא השלים את הליך הרישום, הסכימה השופטת לדחות אותו מהתביעה מאחר והתובע לא חלק על המכירה. עם זאת, הנתבעת מס' 9, רוכשת הזכויות הללו, תישאר בהליך. השופט לא הוציא צו להוצאות, וביקש מהצדדים להודיע לבית המשפט על כל ערעור מתכוון, לפני שיקבע את המשך הדיון. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, ביום 16.1.2012.