ת"צ 31072-03-17

תקציר

המבקשים ביקשו למשוך את בקשתם לתביעה ייצוגית נגד המשיבים. המבקשים טענו כי המשיבים, שהם הזכיין והמפעיל של כביש 6, הטעו את הלקוחות לגבי אפשרויות התשלום שלהם, ובפרט לגבי מנגנון "החייב החד פעמי" המאפשר תעריף מוזל. כן הואשמו המשיבים בכך שבחרו באופן יזום שלא לסווג נוסעים ככאלה. המבקשים ביקשו סעד כספי, בטענה כי הלקוחות חויבו ביתר והיה צריך ליידע אותם על אפשרות תשלום זו. המשיבים טענו כי הבקשה פגומה, שכן מנגנון "החייב החד פעמי" אינו ישים ברוב המקרים ובפני הלקוחות עומדות חלופות טובות יותר. יתר על כן, אתר האינטרנט של המשיבים כבר הכיל מידע על אפשרות תשלום זו, אם כי לא באופן בולט. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה, בעקבות המלצת בית המשפט לגישור. על פי הסדר הפשרה, המשיבים יוסיפו קישור לאתר האינטרנט שלהם, המפנה את הלקוחות למידע אודות מנגנון "החייב החד פעמי", והתעריף המקביל לו, הזהה לתעריף מנוי הווידאו. הבהרה זו תיעשה בתוך 45 ימי עסקים מיום מתן פסק הדין. כמו כן יתרמו המשיבים סך של 100,000 ₪ לקרן לניהול וחלוקת תשלומי סיוע, לעמותה למניעת תאונות דרכים או לסיוע לנפגעים. בנוסף, ישלמו המשיבים למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪ ופיצוי אישי בסך 6,000 ₪ כל אחד. המבקשים, מצדם, מתחייבים שלא להגיש כל תביעה עתידית נגד המשיבים בנוגע לסוגיות שהועלו בתובענה הייצוגית. בית המשפט אישר את בקשת ההסתלקות ואת הסדר הפשרה בין הצדדים. השופט קבע כי טענות המבקשים אינן חסרות שחר ואישר את שכר הטרחה ושכר הטרחה המוסכם, שהושגו במהלך הגישור, וקבע כי הם סבירים. כמו כן, החליט השופט שלא לפרסם כל הודעה לציבור בדבר משיכת הבקשה לתביעה הייצוגית, בהתחשב בנסיבות. תביעתם האישית של המבקשים נדחתה אפוא, והם פוצו על פי הסדר הפשרה.