ת"א 51050-05-20

תקציר

במקרה זה הגיש התובע בקשה להגשת ראיות נוספות, חוזה הלוואה מיום 18.10.08, שנחתם לכאורה בין שני הנתבעים. הראיות הוגשו בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שהסתיימה שמיעת ראיות הצדדים. הרקע לבקשה עניינה בתביעה לסעד הצהרתי בדבר זכויותיו של התובע בנכס מקרקעין בטירה, על בסיס הסכם מכר עם הנתבע 1. הראיות הנוספות, לטענת התובע, תומכות בטענתו כי הסכם ההגנה אינו הסכם מכר מקרקעין אמיתי אלא חוזה תרמית להבטחת החזר הלוואה. נאשם 2 התנגד לבקשה, תוך שהוא מציין את השלב המתקדם של ההליך ומטיל ספק באמיתות המסמך. עוד טען כי המקרה אינו מצדיק חריגה מהכלל של הגשת ראיות בחבילה אחת. התובע השיב כי הראיות הושגו לאחרונה וכי היה על הנתבע 2 לגלות אותן מוקדם יותר. לאחר דיון בבקשה הציע בית המשפט כי הצדדים יקבלו את חומר הראיות בכפוף להטלת הוצאות משמעותיות על התובע. נאשם 2 המשיך בהתנגדותו, ואילו נאשם 1 הסכים להצעת בית המשפט. בהחלטתה התייחסה השופטת לטיבן של הראיות הנוספות, לשלב ההליך, למועד גילוי הראיה ולתרומתה הפוטנציאלית לחקר האמת. היא הגיעה למסקנה כי הגשת הראיות בשלב זה אמנם תאריך את ההליך, אך אופי הראיות ותרומתן הפוטנציאלית לתיק גוברים על שיקולים אחרים. עם זאת, היא קבעה כי על התובע לשלם לכל נתבע הוצאות משמעותיות בסך 7,000 ₪ בתוך 30 יום כדי לפצות על העיכוב והוצאות נוספות. התובע נדרש להגיש את הראיות, בצירוף הוכחות תשלום, עד ליום 23 ביולי 2024, והחלטת המשך נקבעה ליום 25 ביולי 2024, כדי לבחון את התקדמות התיק. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים.