ע"מ 1013-11-09

תקציר

בית המשפט מצא כי טענת המשיב כי המערערים לא הוכיחו די הצורך כי הוצאות מסוימות שולמו על ידי החברה, או כי הוצאו בקשר למשפט פלילי, אינה תקפה. בית המשפט קבע, כי מאחר שהמשיבה לא חלקה במפורש על טענות אלה בשומדניהם או בכל שלב מאוחר יותר, צודקת הייתה המערערת להניח כי המשיב לא ערער על נקודות אלה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי החברה אינה רשאית לנכות את ההוצאות המשפטיות שנגרמו לה בייצוג בעל מניותיה, מר דויטש, במשפט פלילי. לדברי השופטת, על מנת שהוצאותיה המשפטיות של חברה יהיו ניתנות לניכוי, פעולותיו של מנהל החברה היו צריכות להתבצע עבור החברה, במסגרת פעילותה העסקית השוטפת, או לצורך שמירה על פעילותה הקיימת. במקרה זה, פעולותיו של מר דויטש, שהיו נשוא המשפט הפלילי, נוהלו כולן לפני הקמת החברה, ולכן לא ניתן היה לקשור אותן אליה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי ההוצאות המשפטיות היו קשורות בעיקר למוניטין האישי של מר דויטש, ולא לזה של החברה. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעורים בדבר ניכוי הוצאות משפט, והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.