ב"ש 1302/08

תקציר

הכרעת הדין דוחה את בקשת הנאשמים לעיין ברישומים המשמעתיים של שני עדי משטרה שהציגה התביעה. הנאשמים, שוטרים בעצמם, ביקשו לעיין ברישומי העדים כדי לערער על אמינותם, אך השופט קבע כי הרישומים חסויים ואינם רלוונטיים למקרה הנדון. ההחלטה, המבוססת על חוק המרשם הפלילי ותקנות המרשם, מבחינה בין המרשם הפלילי לבין רישומים אחרים המצויים במשטרה, תוך הדגשת מגבלות הגישה לרישומים אלה. בעוד ההגנה יכולה לשאול את העדים על עברם, תשובותיהם יהיו סופיות ולא ניתן יהיה לסתור אותן עם ראיות חיצוניות. עוד ציין השופט כי רישומים משמעתיים יהיו קבילים רק אם הם מכילים מידע רלוונטי להגנה והוחלט על ידי רשות מוסמכת. במקרה זה, לרישומים לא היה ערך כזה, והבקשות נתפסו כניסיון להחליש את תיק התביעה ולהסיח את הדעת מהנושא העיקרי. פסק הדין מחזק את עקרון ההגנה על רישומים משמעתיים, ובפרט של שוטרים, מפני בדיקה מיותרת, תוך התמקדות בפרטיו של כל מקרה. בתוך כך, החלטת השופט מחזקת את חיסיון רישומי המשטרה ומדגישה את גבולות הראיות הקבילות בפגיעה במהימנותם של עדים.