ע"א 60705-03-24

תקציר

המבקשים, שירשו דירה, הגישו תביעת פינוי כנגד הדייר המוגן המשיב לפי חוק הגנת הדייר. בית משפט השלום בחיפה קיבל חלקית את תביעתם אך הורה למבקשים לשלם אגרת פינוי גבוהה, מה שהוביל את המבקשים לערער על ההחלטה ולבקש עיכוב ביצוע. המשיב, שנצטווה לפנות את הדירה, התנגד לעיכוב. השופט ציין כי על המבקשים להוכיח הן סיכויי הצלחה גבוהים בערעורם והן נזק בלתי הפיך אם הביצוע לא יתעכב. בעוד שהערעור מעלה טיעונים משפטיים המקנים לו סיכוי להצלחה, עיקר ההתמקדות היא במאזן הנוחות. המבקשים טענו כי ייתכן שייאלצו למכור את הדירה כדי לשלם את אגרת הפינוי, והשופטת הסכימה כי ייתכן שיהיה קשה להחזיר את האגרה הגבוהה. בנוסף, אם יזכו המבקשים בערעורם, עלול המשיב להיאבק על פינוי הדירה מבלי שייפסק פיצוי. השופטת הדגישה כי המשיבה לא רצתה לעכב את הפינוי ולא טענה שתפנה את הדירה ללא תשלום. מאחר שאגרת הפינוי שזורה בחובת הפינוי, אי עיכוב הביצוע עלול לגרום נזק בלתי הפיך למבקשים אם ערעורם יתקבל. לפיכך, נעתר השופט לבקשת המבקשים, והשהה את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, כאשר המשיב יישא בהוצאות המבקשים בגין הבקשה.