ת"א 42230-03-14

תקציר

התובעים, חלקה 125 בגוש 7088 בע"מ ואפריקה ישראל מגורים בע"מ, העבירו ורכשו זכויות במקרקעין והגישו בקשה להיתר בניה להקמת בניין מגורים רב קומות. כתנאי לקבלת ההיתר בשנת 2012 שילמו התובעים היטלי פיתוח והיטלים לנתבעים, עיריית תל אביב ומי אביבים 2000 בע"מ, בסך של 8,445,299 ₪. עם זאת, היתר הבנייה נותר ללא שימוש. בשנת 2012 הגישו התובעים בקשה להיתר בנייה חדש לשטח קטן יותר וביקשו החזר של דמי ההשתתפות העצמית ששולמו. בית המשפט פסק לטובת תביעת התובעים להשבת דמי הפיתוח וההיטלים. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים להחזר דמי ההיתר שלא נוצלו מהנתבעים. העירייה חויבה לשלם ריבית חוקית על הסכומים שהוחזרו בין השנים 2005 ל-2012, ושני הנתבעים נדרשו לפצות את התובעים בגין הסכומים ששולמו ביתר בגין ההיתר החדש, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד לביצוע ההחזר. השופטת קבעה כי התובעים אינם זכאים לריבית נוספת על הסכומים שהוחזרו, שכן לא עמדו בתנאים הקבועים בחוק הרשויות המקומיות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הנתבעים חייבו את התובעים כדין בגין ההיתר החדש, שכן ההיטל הוטל על בסיס יישום הבנייה החדשה של התובעים וחוקי התשתיות הקיימים. עם זאת, השופטת הסכימה עם טענת התובעים כי יש לנכות גם את שטח המבנה הקודם שנהרס מחישובי היטלי הסלילה, הביוב והמים, ולא רק היטל התיעול. לפיכך, חויבו הנתבעים להשיב את התשלומים המופרזים ששילמו התובעים בגין היטלים אלה. שני הצדדים היו אחראים להוצאות המשפט שלהם, והפיקדון של התובעים היה אמור להיות מוחזר להם.