ת"א 40506-10-12

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שהוגשה על ידי צד שלישי (המבקש) בתובענה. המבקשים ביקשו לעכב את הליכי ההודעה שהגישה נגדם חברה קבלנית (הנתבעת) המעורבת בתביעה גדולה יותר בגין ליקויי בנייה בפרויקט בתל אביב. אמנם קיים הסכם בוררות בין המבקש לנתבע, אך בית המשפט קבע כי קיים טעם מיוחד להצדיק אי עיכוב ההליכים ושמיעת טענות כל הצדדים יחד בבית המשפט. פסק הדין מדגיש את החפיפה המשמעותית בסוגיות הליבה בין התביעה העיקרית לבין ההודעה לצד השלישי, ומצביע על כך שפיצול הדיון יוביל לכפילות, להחלטות סותרות אפשריות ולאי נוחות. בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לטובת ניהול הליך יחיד, מה גם שהמבקש ציין כי לא יראה עצמו מחויב באחריות כלשהי שנקבעה בהליך העיקרי. בנוסף, פסק הדין מציין כי עצם פיצול הדיונים אינו סיבה מספקת לגבור על הסכם הבוררות, אך במקרה זה יש צורך מהותי בניהול הליך משולב. על המבקש לשאת בהוצאות הנתבע והתובעים, ואת כתב ההגנה בהודעה לצד השלישי יש להגיש עד למועד שנקבע.