ת"א 26870-05-22

תקציר

בית המשפט העליון צמצם את החריגים לכלל להצגת ראיות סותרות, והתיר זאת רק בנוכחות טעמים משפטיים או עובדתיים כבדי משקל. התובע, שעבר תאונת עבודה וקיבל אחוזי נכות מהמל"ל, מבקש להציג ראיות סותרות באשר לנכות הנפשית שנגרמה עקב התאונה, ובפרט באשר לקשר הסיבתי בין התאונה לבין ניסיון ההתאבדות. בית המשפט בחן את דו"ח המל"ל והמסמכים הקשורים אליו ומצא כי הוועדה לא קבעה באופן ברור את הקשר הסיבתי בין התאונה לניסיון ההתאבדות. מאחר שהחלטת הוועדה לבדה יכולה להיחשב מחייבת על פי החוק, וכדי להבהיר את משמעותו של מסמך משנת 2015 ולקבוע את הקשר הסיבתי, החליט בית המשפט לאפשר הצגת ראיות סותרות בדמות חוות דעת מומחה פסיכיאטרי. חוות דעת זו תחקור את נכותו הפסיכיאטרית של התובע לפני ואחרי התאונה ואת הקשר בין שני האירועים. סמכותו של המומחה לא תוגבל, בניגוד לבקשת הנתבע, שכן בית המשפט סבור כי יש להתחשב במכלול הנסיבות. יינתן צו נפרד בדבר מינוי המומחה, וההחלטה תינתן בהעדר שני הצדדים.