ע"א 4494/97

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין עזבונו של יוסף מוחמד סאלח מדחיה, סקר השופט י' טירקל את המחלוקות המורכבות בין יורשיו של מדחיה, שהתמקדו בעיקר בזכויות הקניין בשועפאט, בבית ובנכסים נלווים אחרים. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את מרבית טענות התובעים, והעניק רק זכות למשיב אחד לבנות על גג הבית בשועפט על סמך הסכם משנת 1987 ו"מסמך נכבדים" שבא בעקבותיו. המערערת ערערה על החלטה זו וטענה כי מאחר שהמשיב לא מימש את זכויות הבנייה שלו בתוך חמש השנים שנקבעו, הזכויות פקעו, וכי ההסכם המקורי היווה התחייבות למתנה גרידא ולא העברת בעלות בפועל. היעדרותו של אחד הבעלים, סאלח, בהליכים בבית המשפט המחוזי סיבכה עוד יותר את יכולת האכיפה של פסק הדין. בערעורו הנגדי של המשיב חזרו טענות לבעלות הנובעות מכספי העיזבון וטענות פרוצדורליות בדבר מגבלות ראייתיות. השופט טירקל מצא פגם בפסק דינו של בית משפט קמא בשל היעדר ממצאים עובדתיים מספיקים ומסקנות משפטיות, בעיקר בכל הנוגע לבעלות ולזכויות הבנייה בנכס שועפאט. כתוצאה מכך, הוא הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זכויות הגג והעביר את התיק לבדיקה נוספת, תוך הבטחת הכללת כל בעלי הדין הרלוונטיים ובחינה מחודשת מקיפה של טענות הראיות. ערכאת הערעור הדגישה את חוסר רצונה האופייני להתערב בקביעותיה העובדתיות של ערכאה ראשונה אלא אם כן ניכרו טעויות בולטות, ובעיקר בתמיכתה בדחיות הנרחבות של הערכאה הנמוכה יותר, למעט סוגיית שועפאט, והסתיימה ללא פסיקת הוצאות.