ע"נ 355/05

תקציר

חייל לשעבר בצבא דרום לבנון (צד"ל) פנה לבית המשפט בבקשה להכיר בזכותו להיות נכה על פי החוק. לטענתו, הוא סבל מליקויים בריאותיים שונים עקב שירותו בצד"ל, כולל PTSD, נדודי שינה, כאבי ראש ופגיעות בבטן. עם זאת, בקשתו לקצבת נכות נדחתה על ידי קצין הפיצויים, בנימוק שפציעתו לא נבעה מפעולות מבצעיות. המערער טען כי מצבו הבריאותי מזכה אותו בהטבות לפי חוק הנכות. המשיב, שייצג את המדינה, התנגד בטענה שהמערערת כבר תבעה זכויות לפי חוק הביטחון הלאומי ומקבלת תשלומים חודשיים. לטענת המשיב, משמעות הבחירה בזכויות לפי חוק הביטחון הלאומי היא שהמערערת לא תוכל לתבוע במקביל לפי חוק הנכות. בית המשפט הכיר בבעיותיו הבריאותיות של המערער, אך התמקד בבחירה בין חוק הביטחון הלאומי לבין חוק הנכים. הודגש כי בחירה באפשרות הראשונה תביא לדחיית תביעת המערערת, שכן החוק נועד למנוע כפל תשלומים לנכים. עם זאת, בשל חוסר הבהירות הנורמטיבית ביחס לחיילי צד"ל וסמיכות העיתוי בין פרסום החוק לבין הגשת התביעה, קבע בית המשפט כי במקרה זה אין להחיל רטרואקטיבית את מחסום חוק הביטחון הלאומי. זכות התביעה של המערערת קמה במועד חקיקתו של חוק כוח אדם ומשפחות בצבא דרום לבנון, ומשכך לא חלה ההגבלה בדבר חוק הביטחון הלאומי. בית המשפט קבע כי על המערער להחליט בתוך ארבעה חודשים באיזו מסגרת הוא מעוניין לבחור. אם הוא בוחר בזכויות לפי חוק צד"ל, עליו להודיע על כך למועצה לביטחון לאומי. פסק הדין ניתן שלא בפניו ב-17.1.07.