רע"א 49561-12-20

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס לתביעה לפינוי חכור לפי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקשת, חברה בעלת זכויות חכירה בנכס, השכירה את הנכס האמור לחברה אחרת, המשיבה, וכעת היא מבקשת לפנותם בשל הפרות לכאורה של הסכם השכירות. ההפרות כוללות ביצוע עבודות בנייה ללא היתר והפעלת עסק ללא רישיון באולם אירועים, וכן אי תשלום שכר דירה. המשיב טוען, לעומת זאת, כי הפרות אלה אינן מהותיות וכי המבקשת מנסה לתפוס את המושכר בשל הפוטנציאל העסקי הגלום בו. עוד הם טוענים כי אי תשלום שכר הדירה הוא תוצאה של מגפת הקורונה ולכן יש לתרץ זאת. בית משפט השלום החליט להעביר את התביעה לדיון רגיל בתביעה, אך המבקש מבקש לערער על החלטה זו. פסק הדין, מיום 21.4.21, מקבל חלקית את טענות המבקש. השופט קובע כי שאלת אי תשלום דמי השכירות בשל המגפה היא סוגיה משפטית מובהקת ויש לדון בה בהליך מהיר כמתוכנן לפי פרק ט"ז 4, אך יתר ההפרות הנטענות מחייבות בירור עובדתי וראייתי מורכב יותר, המצדיק את העברתו לדיון רגיל בתביעה. משכך, בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה, והתיק יידון בחלקו לפי פרק ט"ז 4 ובחלקו כתובענה רגילה.