בד"מ 2/00

תקציר

פסק הדין עוסק בתלונה שהגיש נגד עורך דין בעלה של לקוחתו לשעבר, עו"ד ט'. בתביעה נטען כי עורך הדין נהג בהתנהלות לא מקצועית ולא אתית בכך שסייע ללקוחתו, גב' ז', לשכור דירה בבעלות משותפת של מר ט' וגב' ז', למרות שידעה שגב' ז' הסכימה להעביר את חלקה בדירה למר ט' במסגרת הסכם הגירושין ביניהם. עורך הדין מואשם גם בהצגת מצג שווא בפני בית המשפט במהלך דיון הקשור לדירה. ההרכב מצא את עורך הדין אשם בהפרת סעיפים 53 ו-61(3) לחוק לשכת עורכי הדין בגין מעשיו, שהפגינו הזדהות יתר עם מרשו ואי הקפדה על הנורמות וכללי ההתנהגות המקצועית הנדרשים. יש לציין כי נקבע כי עורך הדין הכין הסכם שכירות לדירה ללא הסכמתו של מר ט' והמליץ ללקוחו להשכיר אותה ללא ידיעתו. בנוסף, התנהלותו של עורך הדין בייצוג מרשו בפני בית המשפט נמצאה כלוקה בחסר, אך הוא זוכה מאשמת הטעיה במתכוון. הוועדה החליטה על אזהרה כעונש, לצד תשלום של 1,500 שקל עבור הוצאות הלשכה, בשל היעדר הרשעות קודמות והיעדר הוכחה פגיעה במר ט'. כמו כן חויב עורך הדין לשאת בהוצאות ההליך.