בש"פ 8022/05

תקציר

לאחר בחינת הבקשה והטיעונים שהוצגו, החליט בית המשפט להיעתר להארכת מעצרו של המשיב, תוך שהוא מדגיש כי בדרך כלל, מעצר הקשור להליך פלילי מוגבל לתשעה חודשים. דגש רב יותר מושם על הזכות לחירות במעצרים ממושכים. בית המשפט שקל את ההליכים הממושכים כנגד הסיכון הנשקף מהנאשם. המשפט, שכלל כ-20 ישיבות הוכחות וכ-200 עדים, הוכיח קצב סביר, ללא עוררין מצד בא כוח המשיב, והיה צפוי להימשך ביעילות. למרות ששלב ההגנה החל וצפוי להסתיים בקרוב, חומרת האישומים מנעה את האפשרות לשחרור כחלופת מעצר. בית המשפט הדגיש כי עבירות הרכוש של המשיב היו חמורות במיוחד, והתאפיינו בתחכום ובביצוע שיטתי, בעלות השלכות כספיות משמעותיות. עבירות כאלה עלולות להתרחש גם במעצר בית. הדבר הצדיק את המשך המעצר, שכן עבירות דומות בוצעו בשיתוף פעולה עם אחרים והיוו סכנה לציבור. למרות שהתביעה לא הזכירה עוד שיבוש עדות, ולמרות מעצרו בן השנה של המשיב, מצא בית המשפט לנכון להאריך את מעצרו ב-90 יום, תוך מתן עדיפות לשלום הציבור. בית המשפט ציפה כי ההליכים ייקבעו בהקדם כדי לזרז את תיק ההגנה. בעקבות זאת הורה בית המשפט על הארכת מעצר של 90 יום החל מה-30 באוגוסט 2005, או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם, החל מ-6 בספטמבר 2005.