ו"ע 2126/07

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תביעת נכות שנדחתה על ידי יוצא צבא. התביעה נדחתה בנימוק שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שלוש השנים הקבועה בסעיף 32 לחוק הנכות. על פי פסק הדין, תביעת המערערים, שהוגשה 34 שנים לאחר שחרורם משירות צבאי, התיישנה על הסף. בעוד שסעיף 32א לחוק מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות בנסיבות מסוימות, המערערת לא הביאה ראיות מספיקות כדי לעמוד בדרישות ההארכה. לגופו של עניין, המערער לא יכול היה להוכיח "פגיעה רשומה", המחייבת תיעוד רשמי של הפגיעה בסמוך למועד התרחשותה. פסק הדין מכיר בטענת המערער להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אך מדגיש כי המצב אינו מופיע בנספח לתקנות הנכות, דבר המסבך עוד יותר את התביעה. פסק הדין מתייחס גם לפסקי דין קודמים שצוטטו על ידי המערערת, תוך הבחנה בין נסיבותיהם של מקרים אלה לבין המקרים הנוכחיים. מודגשת הימנעותו של המערער מהמצאת מסמכים רפואיים תומכים, ובפרט בדבר הקשר בין מצבו הנפשי לבין האירועים הנטענים בכלא. בסופו של דבר, הערעור נדחה בשל היעדר תיעוד חבלה רשום, ולחייל המשוחרר לא מוענקות כל הטבות. ההחלטה היא סופית, ללא צו להוצאות, ולחייל המשוחרר יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.