ת"א 8308-04-20

תקציר

רשות מקרקעי ישראל (התובעת) תבעה בני זוג (הנתבעים) בגין בנייה בלתי מורשית ושימוש לא חקלאי במבנים במשקם, תוך הפרת חוזה משבצות שנחתם בין הרשות לבין המושב. התובעת ביקשה מבית המשפט להורות לנתבעים להפסיק כל שימוש שאינו חקלאי ולפנות מבנים בלתי מורשים בחווה, וכן לשלם דמי שימוש והוצאות משפט. בית המשפט קיבל את טענות התובע וראיותיו ומצא אותן קוהרנטיות ומהימנות. בית המשפט קבע כי הנתבעים אכן עשו שימוש בלתי חוקי במבנים, בין במישרין ובין באמצעות צד שלישי. בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים, האוסר על כל שימוש לא חקלאי בחווה ללא אישור בכתב של התובעת. היא גם הורתה לנאשמים להחזיר מבנה מפוצל למצבו המקורי, ולהרוס מבנה בלתי מורשה בחווה בתוך 12 חודשים, אלא אם כן השיגו את ההיתרים הדרושים. בנוסף, קבע בית המשפט כי על הנתבעים לשלם דמי שימוש בסך 182,718.17 ₪ בתוספת מע"מ בסך 213,780.25 ₪, נכון ליום 13.3.2024, והוצאות משפט בסך 22,000 ₪ לתובעת. פסק הדין התייחס גם להודעת צד ג', לפיה הורה אוהד (צד ג') - שהודה בהקמת מבנה נייד בלתי מורשה - לשפות את הנתבעים בגין דמי השימוש ולשלם להם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, לצד אגרת בית משפט בסך 3,100 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום. בית המשפט הדגיש כי הנתבעים, כחתומים על חוזה המשבצות, היו אחראים להקמה ולשימוש הבלתי מורשים בחווה, ללא קשר להסכמים פנימיים שהיו להם עם צדדים שלישיים.