בש"פ 8076/15

תקציר

בית המשפט אישר את מעצרו של אדם המואשם ברצח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער היה נוסע ברכב בו נהג החשוד המרכזי (נאשם מס' 1) ונכח בעת ביצוע העבירה. על פי כתב האישום, הרצח אירע כאשר החשודים ירו למוות באדם בשם תאמר חג'יר. החשודים הואשמו גם בחבלה בכוונה תחילה ובירי באזור מגורים. המערער טען כי לא הייתה תוכנית משותפת או ביצוע משותף של העבירה עם הנאשם מס' 1 ולכן מעצרו לא היה מוצדק. עם זאת, בית המשפט מצא די ראיות לכאורה כדי להצביע אחרת. הראיות שהוצגו, לרבות עדויות עדי ראייה והודעותיו של המערער עצמו, הצביעו על כך שנוכחותו של המערער בזירת הפשע לא הייתה מקרית וכי הוא היה שותף לרצח. בית המשפט הדגיש כי רף ההוכחה בשלב זה שונה מזה של משפט מלא, ודורש הסתברות סבירה להרשעה בלבד על סמך הראיות הקיימות. זאת ועוד, בית המשפט שקל את מסוכנותו של המערער לחברה ואת הסיכון לשחרורו. בעוד תסקיר מבחן ראשוני תיאר אותו כאדם נורמטיבי ומאוזן, תסקיר סופי שהגיש שירות המבחן לא שלל את הסיכון הפוטנציאלי הכרוך בשחרורו. עובדה זו, בשילוב עם חומרת העבירה, הביאו את בית המשפט לדחות את האפשרות לחלופת מעצר. משכך, הערעור נדחה, והמערער יישאר במעצר לאורך כל ההליך המשפטי.