ת"א 61929-06-17

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בנוגע לתשלומים חודשיים בסך 1500 דולר, אותם הייתה אמורה התובעת, בעקבות הסכם גירושין, לקבל מחשבונו של בעלה לשעבר המנוח המוחזק בבנק הנתבע. התובע תבע את הבנק להשבת תשלומים חודשיים שלא שולמו וביקש התחשבנות על חשבונו של המנוח, אך הבנק סירב, בנימוק של זכויות היורשים וסודיות בנקאית. השאלה המרכזית הייתה האם לבית המשפט המחוזי יש סמכות לדון בתיק בהתבסס על אופי התביעות והסעדים המבוקשים. באשר לטענת יחסי הנאמנות, קבע בית המשפט כי טענת התובעת אינה נוגעת למוסד נאמנות לפי חוק הנאמנות, אלא לקיומם והפרתם של יחסי נאמנות. לפיכך, הסמכות המהותית לא נגזרת מחוק הנאמנות. לעניין הסעד של מתן חשבונות, ציין בית המשפט כי כאשר תביעה להתחשבנות מלווה בסעד כספי משוער, סמכות השיפוט נקבעת על פי הדרישה הכספית. עם זאת, מאחר שהתובע ביקש חשבונות צופי פני עתיד ללא תביעה כספית מוגדרת, היה על בית המשפט להעריך את הערך הכספי הפוטנציאלי של הסעד החשבונאי. בית המשפט הגיע למסקנה כי הערך המרבי של הסעד מצוי בסמכותו של בית משפט השלום. יתר על כן, פיצול הדיון לשתי ערכאות על בסיס הסעדים לא יהיה יעיל. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי הוא נעדר סמכות והעביר את התיק לבית משפט השלום. התובע חויב לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע, וההחלטה הועברה לצדדים.