בש"א 1632/06

תקציר

העותר, יבואן, הגיש תביעה נגד רשות המסים בדרישה להחזר מס קניה שהוטל על טובין מיובאים. העותר טען כי הטובין סווגו באופן לא תקין, מה שהוביל להטלת מיסים גבוהים יותר. במסגרת קדם המשפט, הגיש המבקש שאלון לרשות המסים, בו ביקש פרטים שונים אודות סיווגם של מוצרים מסוימים. רשות המסים ענתה חלקית על השאלון, תוך סירוב למסור מידע מסוים, בטענה לחיסיון ולנטל מופרז על המדינה. העותר פנה לבית המשפט בבקשה למתן צו שיחייב את רשות המסים להשיב באופן מלא על השאלון. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנישום זכאי לקבל מידע מרשות המסים בדבר סיווג מוצרים המיובאים על ידי נישומים אחרים. בית המשפט קבע כי המידע שביקש העותר אינו חסוי, שכן הוא לא נמסר לרשות על ידי נישומים אלא נקבע על ידי הרשות עצמה. זאת ועוד, אופיו של המידע, הרלוונטיות שלו לטענות העותר וחוסר יחסי הכוחות בין הצדדים העדיפו את חשיפת המידע. עם זאת, היקף המידע המבוקש צומצם כדי להימנע מהטלת נטל בלתי סביר על רשות המסים. עוד קבע בית המשפט כי על רשות המסים לספק תשובות לחלק מהשאלות לאחר עיון במסמכים פנימיים, ופירט את הקריטריונים למענה על שאלות אחרות. הרשות נדרשה להשיב על השאלון בתוך 30 יום ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי. לעותר נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.