חע"מ 3/07

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מסכסוך רכושי משנת 2003, אז בנה הנתבע שלא כדין שתי קומות על בניין קיים בן קומה אחת ללא קבלת היתר בניה. הם הואשמו באישומים אלה והורשעו, כאשר בפסק הדין נקבע במפורש כי יש להרוס את הבנייה הבלתי חוקית. מקורה של המחלוקת הנוכחית הוא באי עמידתו של הנאשם בצו ההריסה. ההגנה טענה כי שופט קודם, השופט גולדס, איפשר למעשה לנאשם לשמור על הבנייה הבלתי חוקית ולא להרוס אותה, שכן גזר הדין הזכיר את האפשרות להארכה אם העיכוב נגרם בנסיבות שאינן בשליטת הנאשם. אולם, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי ברור שהנאשם נדרש לקיים את החוק ולהרוס את הבנייה הבלתי חוקית. הם הדגישו כי אזכור הארכת הדין בפסק דינו של השופט גולדס לא היה חלק אופרטיבי מגזר הדין ולא מרמז על היתר קבוע לנאשם לזלזל בחוק. התיק הנוכחי נגד הנאשם בגין אי קיום צו ההריסה נותר אפוא בעינו, ובית המשפט דחה את בקשת ההגנה להקלות. השופט סיים את דבריו בהדגשת אי החוקיות של מעשיו של הנאשם והצורך בביצוע ההריסה.