ע"פ 2961/07

תקציר

המערער הורשע בשוד וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שאישה (המתלוננת) זיהתה אותו כתוקף. האירוע התרחש בליל 19.10.06, בעת שביקר המתלונן חבר בבניין מגורים בתל אביב. המערער תפס את תיקה של המתלוננת, דרש ממנה כסף, וכשאמרה שאין לה, היכה אותה בראשה באמצעות בקבוק והכה אותה שוב בקרש במסמרי ברזל. המתלונן נפצע והמערער נמלט. במהלך המשפט לא ערער המערער על האירוע או על מהימנותה של המתלוננת, אך טען כי זיהויה אותו היה שגוי. ההגנה טענה כי הליך הזיהוי היה פגום משום שהמתלוננת ביקשה ממשתתפי המסדר לפתוח את הפה, שכן היא זוכרת שלתוקף אין שיניים. עם זאת, הן בית המשפט המחוזי והן ערכאת הערעור הסכימו עם הסברה של המתלוננת כי זיהתה את המערערת קודם לבקשה זו וכי בדיקתה הנוספת שימשה רק כדי לאשר את זיהויה הראשוני. בית המשפט שקל גם את עדותו של שותפו לדירה של המערער, דוד קלבק, אשר ציין תחילה כי המערער היה בביתו בעת השוד, אך בהמשך שינה את גרסתו ואישר כי שעת עזיבתו של המערער את הדירה הייתה בסביבות השעה 22:00, שחפפה למועד השוד. זאת ועוד, תיאור בגדיו של התוקף, כפי שנמסר על ידי המתלונן, תאם את הבגדים שנמצאו ברשותו של המערער בעת מעצרו. נוכח הראיות המהימנות שהוצגו, קבעו בתי המשפט כי אשמתו של המערער הוכחה מעבר לספק סביר. חומרת העבירות ועברו הפלילי של המערער הביאו לדחיית הערעור, לאישור החלטת בית המשפט המחוזי ולגזר דינו של המערער בגין שוד וחבלה חמורה.