בג"צ 649/79

תקציר

משרד הביטחון נזקק ל-40 קרונות מדגם 5 עבור חיל החימוש שלו והוציא מכרז לאספקתם. במכרז נקבע "מחיר קבוע עם הצמדה" ונוסחת הצמדה מפורטת, והוזמנו אליו מספר יצרנים ובהם העותרת והמשיבה מס' 3. העותרת הגישה הצעה במחיר קבוע ולא צמוד של 72,500 ליי לעגלה, בצירוף מכתב בו צוין כי מחיר זה כפוף לאספקת כננות על ידי המשיבה בהתאם לקצב הייצור של העותר. הצעתה של העותרת התקבלה בעל פה אך לא הוכרזה רשמית, שכן המשיבה מס' 3 התנגדה לכך שהצעתה של העותרת חרגה מתנאי המכרז. המשיבים פנו לייעוץ משפטי, ולאחר שקיבלו חוות דעת כי אין להתחשב בהצעת העותר, ביטלו את ההחלטה הקודמת והעניקו את המכרז למשיבה 3, שהצעתה תאמה את התנאים. העותר ערער לבית המשפט, אשר הוציא צו על תנאי נגד המשיבים. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה, ביטל את הצו המותנה וקבע כי על העותר לשלם למשיבים הוצאות משפט. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקפדה על עקרונות המכרז, לרבות עקרון השוויון, וציין כי הצעתה של העותרת לא תאמה את דרישות המכרז. בנוסף, המכתב הנלווה יצר עמימות בנוגע להצעה, שלא אפשרה לקבלה. בית המשפט הצטער על כך שלא ניתן היה לקבל את הצעתה הנוחה של העותרת בשל אי עמידה בדרישות המכרז, אך הדגיש את הצורך בהקפדה על "כללי משחק הוגנים".