ע"א 161/76

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון דחה ערעור שביקש פירוק חברה משיבה לפי סעיף 148(ז) לפקודת החברות. המערער, עמוס שטיבל, טען כי ערעור האמון בינו לבין אביו, בעל מניות בחברה, הצדיק את הפירוק. בית המשפט הכיר בכך ששחיקת האמון יכולה להוות עילה לפירוק, בדומה לפירוק שותפות. עם זאת, נמצא כי החברה הוקמה כבעלות בלעדית בשליטת האב, ומניותיו של המערער אינן מזכות אותו לנהל את החברה. פעולותיו של האב, לרבות שינוי זכויות ההצבעה במניותיו, היו במסגרת זכויותיו כבעל מניות הרוב. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי ציפיותיו של המערער לשותפות שווה אינן מוצדקות וכי עומדים לרשותו סעדים חלופיים. מבנה החברה וסמכותו של האב הביאו לכך שהצדק והיושר לא חייבו את פירוקה. דחיית הערעור נדחתה, תוך פסיקת הוצאות למשיב. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו סכסוכי בעלי מניות חייבים להתחשב במהותה הכלכלית והעסקית של החברה, ופירוק הוא מוצא אחרון.