ת"א 51755-11-20

תקציר

בית המשפט מינה מומחים בתחום האורתופדיה והEEG לבדיקת התובע, שתבע נכות כתוצאה מתאונה. המומחה האורתופדי סבר כי לתובעת נכות לצמיתות של 15% ו-5% בשל מגבלות באזור צוואר הרחם ובכתף שמאל, בהתאמה. מומחה EEG קבע נכות קבועה של 10% עקב סחרחורת קלה. התובע ביקש מומחה נוסף בנוירולוגיה כדי לברר נכות נפרדת של 10% בגין טנטון. בית המשפט דחה בקשה זו, בקובעו כי חוות הדעת הקיימות של המומחים מספיקה. התובעת טענה כי על בית המשפט להתערב בחוות הדעת של המומחים בנוגע למוגבלותה. בית המשפט פירט את התקדים המשפטי לפיו עליו לאמץ את חוות הדעת של המומחים שמונו לו, אלא אם כן יש סיבות ברורות שלא לעשות זאת. היא גם פירטה את עדויות המומחים והגיעה למסקנה כי אין עילה לסטות מחוות דעתם. באשר לתביעת התובע לנכות מטינטון, קבע בית המשפט כי החוק מחייב בדיקת שמיעה אובייקטיבית לקביעת נכות, בה נכשל התובע. בית המשפט התייחס למספר מקרים קודמים שתמכו בפרשנות זו של החוק ודחה את טענת התובע. בית המשפט קבע את הנכות הרפואית של התובע על סמך חוות דעת המומחים, והעריך אותה בשיעור של 27.32%. עוד נקבע כי נכות תפקודית שקולה בדרך כלל לנכות רפואית, ובמקרה זה לא הייתה סיבה לסטות מחזקה זו. בית המשפט העריך את הנכות התפקודית בשיעור זהה לנכות הרפואית. לאחר מכן כימת בית המשפט את הנזקים. בית המשפט קבע את השכר הקובע על 11,388 שקל ופסק לתובע פיצויים שונים, בהם 5,000 שקל בגין הפסדי שכר בעבר ו-220 אלף שקל בגין הפסדי שכר עתידיים. הפיצוי בגין הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות נקבע על 28,125 ש"ח, ואילו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה נאמדו ב-10,000 ש"ח. סיוע מהזולת בעבר ובעתיד פוצה ב-45,000 ש"ח, וכאב וסבל נקבעו ב-46,000 ש"ח. הפיצוי הכולל בסך 354,125 ₪ הופחת לאחר מכן על ידי תשלומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה מכך נפסקו סופית 88,535 ₪, אותם תשלם הנתבעת לתובע, לצד 17,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ההחלטה התקבלה לטובת התובעת אך נבלעה בהטבות שקיבלה, כלומר היא לא תקבל כל תשלום מהנתבע, אלא אם תהיה לה תביעה נגד מעסיקה.