ת"א 38547-06-15

תקציר

עניינו של עניין קביעת סכום הפיצויים שעל המשיבים לשלם למבקש בגין הפקעת זכויותיו בחלקת מקרקעין. הקרקע יועדה, בתכנית ההפקעה, והמבקש טען כי יש לייעדה, למגורים או לביטחון הציבור, על מנת שיוכל לקבל פיצוי גבוה יותר. בית המשפט קבע כי יש לייעד את הקרקע למבני ציבור על פי תכנית ההפקעה, ולא למגורים כפי שטען המבקש, שכן המבקש לא פעל בתום לב כאשר שיפץ את המבנה ללא היתר והציג עובדות כוזבות. המבקש גם לא הוכיח כי התגורר במקרקעין בעת ההפקעה, ומשכך לא היה זכאי לדיור זמני לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט החליט כי יש להעריך את קומת הקרקע כמבנה ציבור אך להעריך את הקומה הראשונה לפי שווי עלות הקמתו, שכן הוא נבנה שלא כדין. המבקש לא היה זכאי להוצאות נלוות כגון תיווך ושכר טרחת עורך דין, שכן אלה לא הוכחו והיו בניגוד לפסיקה. בית המשפט אימץ את הערכת המומחה מטעם המבקש לפיצויים, בשינויים מסוימים, והחליט כי על המשיבים לשלם למבקש סך של 690,080 ₪ כפיצוי, בתוספת הצמדה וריבית, כנגד העברת החזקה במקרקעין. כן חויבו המשיבים לשלם למבקש 50,000 ₪ כהוצאות ושכר טרחת עורך דין.