ע"פ 6570/01

תקציר

פסק הדין דן בקנוניה בין ארבעה אנשים - בן ציון לוישווילי, זאב שמיאן, זמפירה דוידוב וג'ון הרר - לשדוד אדם בשם יוסף הדר. התוכנית בוצעה במשך מספר ימים באוקטובר 1999. החבורה שכרה פיאט דוקאטו, עקבה אחרי הדר ולבסוף תקפה אותו, כיסתה את ראשו בציפית ולקחה ממנו 130 אלף שקל. במהלך השוד הוכה הדר קשות, נחסם ונבלם. מאוחר יותר הוא מת מאי ספיקת לב שיוחסה להלם הנפשי כתוצאה מהתקיפה האלימה. בעקבות הפיגוע נחקרו מבצעי הפיגוע ולבסוף נעצרו. שמיאן ודוידוב הודו ומסרו הצהרות המפרטות את האירועים שהובילו למותה של הדר. מאוחר יותר הם חזרו בהם מדבריהם, אך הורשעו על סמך הודאותיהם הראשוניות והראיות התומכות – עדויות של עדי ראייה, תדפיסי טלפון והשכרת הפיאט דוקאטו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערערים, לויאשווילי ומלמד, בקשירת קשר, חטיפה, שוד, כליאת שווא וגרימת מותה של הדר. הם נידונו למאסר עולם. המערערים טענו כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות להרשעה, אך השופט דחה את טענותיהם וקבע כי הראיות – לרבות ההודאות הראשוניות, עדויות עדי הראייה ורישומי הטלפון – אמינות. עוד קבע השופט כי למערערים היה היסוד הנפשי הדרוש לביצוע העבירות, לרבות מודעות לאפשרות של גרימת מוות. השופטת א' גרוניס והשופטת א' חיות הסכימו עם הכרעת הדין, והערעורים נדחו.