הפ"ב 29599-04-14

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות שניתן באפריל 2014 על ידי בורסת היהלומים הישראלית בע"מ. בסכסוך היו מעורבים שני יהלומנים שניהלו בעבר עסקים משותפים והחליטו לסיים את שיתוף הפעולה ביניהם. פסק הבוררות המדובר הוא תוצאה של הסכם בוררות שני שנחתם בין הצדדים. לטענת המבקשים, יש לבטל את פסק הבוררות משום שהיה תוצר של הליך בוררות שלישי, שאינו מוכר בחוק ולכן בטל ומבוטל. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי ההסכם שנחתם בין הצדדים הוא הסכם פשרה ולא פסק בוררות. יתר על כן, המבקש כינה את ההליך הראשון "תביעה", תוך שהוא מציין אותו כערכאה ראשונה, וכן חתם על הסכם בוררות שני, המאשר אותו כערכאה שנייה. בנוסף, טען המבקש כי אין באפשרותו להציג את ראיותיו ועדיו, וכי הבוררים חרגו מסמכותם בקבלת החלטה בדבר גורלה של אבן שהייתה בבעלות משותפת של הצדדים. בית המשפט דחה גם טענות אלה, בקובעו כי למבקש היו הזדמנויות רבות להציג ראיות וכי שני הצדדים דנו באבן במהלך דיוני הבוררות, ובכך הרחיב במשתמע את סמכותו של הבורר להכריע בה. בית המשפט הוסיף והדגיש כי החלטת הבוררים לחייב את המבקש לרכוש את חלקו של המשיב באבן הייתה סבירה, נוכח העימותים המתמידים בין הצדדים והסבירות שהמחלוקות יימשכו אם האבן תישאר בבעלות משותפת. כמו כן חויב המבקש לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן ביום 3.9.2014.