סע"ש 38590-10-13

תקציר

ניתוח משפטי: התיק עוסק בסוגיות מורכבות הנוגעות לסמכות השיפוט של בתי הדין לעבודה, סעיפי בוררות ואי בוררות של זכויות מסוימות על פי דיני העבודה, ובפרט זכויות מגן. הניתוח מסתמך על עקרונות משפטיים מבוססים, פסיקה והוראות חוק המתארות את היקף הבוררות וההליכים השיפוטיים בסכסוכי עבודה. ט. סמכות בית הדין לעבודה ובוררות א. סמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה: סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנובעות מיחסי עבודה. הדבר מדגיש את תפקידו של בית המשפט בשמירה על זכויות סטטוטוריות המשרתות את המדיניות הציבורית ואת מטרות ההגנה החברתית. ב. הגבלות על בוררות: סעיף 28 לחוק מדגיש כי אין מניעה הגשת עניינים ספציפיים לבוררות, אלא אם כן עניינים אלה אינם ניתנים לבוררות מטבעם. פרשת כץ (ע"א 791/05) מבהירה עקרון יסוד: סכסוכים הנוגעים לזכויות מגן על פי דיני העבודה אינם כפופים לבוררות מכיוון שזכויות אלה מעוגנות בתקנת הציבור ולא ניתן לוותר עליהן או לשנותן בהסכם חוזי. II. עקרונות העומדים בבסיס אי-בוררות של זכויות הגנה א. מדיניות חברתית וציבורית: השופט ברק, בפרשת כץ, מפרט כי זכויות אלה נועדו להחליף הסדרים חוזיים בהגנות סטטוטוריות לעובד, המשרתות אינטרסים חברתיים רחבים יותר מעבר להסכמים פרטניים. המחוקק מעניק זכויות אלה כדי למנוע ניצול וחוסר איזון של כוח, מה שהופך אותן מטבען לבלתי ניתנות למשא ומתן. ב. איסור על ויתור חוזי: בתי המשפט קובעים בעקביות כי זכויות המוקנות בחוק - כגון זכויות סוציאליות, פיצויי פיטורין ודמי חופשה - הן מוצרים ציבוריים מוגנים. הצדדים אינם יכולים להתקשר מתוך הוראות חוק; לפיכך, כל סעיף המנסה לעשות זאת בטל. הפסיקה מאשרת עיקרון זה ודוחה סעיפי בוררות המבקשים לפתור זכויות סטטוטוריות באופן שונה. ג. סוגיית סעיפי הבוררות המתייחסים לדין תורה א. איסור הדין הדתי כאמצעי יחיד ליישוב סכסוכים ההסכם קובע בוררות "על פי דין תורה בלבד", דבר שהוא בעייתי מבחינה משפטית בהקשר של משפט העבודה הישראלי. תנאי זה סותר את העיקרון שזכויות עבודה מגנות מעוגנות במשפט הסטטוטורי האזרחי – ענייני המשפט הציבורי – ולא במערכות משפט דתיות. סעיף כזה מנסה לעקוף הגנות סטטוטוריות, המהווה תנאי אסור. ב. חדשנות משפטית: זה מדגיש אתגר מושגי רחב יותר: חוסר התוקף של תנאים חוזיים המבקשים לנטרל או לעקוף זכויות סטטוטוריות באמצעות מסגרות משפטיות דתיות או בלעדיות. החוק קובע כי יש לקיים הגנות סטטוטוריות ללא קשר להעדפות הצדדים, ומחזק את המדיניות החברתית העומדת בבסיס הגנות העובדים. IV. מחלוקות בנוגע לזכויות שאינן בוררות א. מרכיבי התביעה השנויים במחלוקת: הניתוח המשפטי מכיר בכך שהיבטים מסוימים של התביעה עשויים להיות ניתנים לבוררות. עם זאת, בתי המשפט קבעו כי גם כאשר ניתן לבורר אלמנטים מסוימים, נוכחותם של אלמנטים שאינם ניתנים לבוררות - כגון הטבות סוציאליות או זכויות המוגנות בחוק - מונעת את העברת הסכסוך כולו לבוררות. גישה זו מונעת פסקי דין לא עקביים ושומרת על יעילות שיפוטית. ב. מניעת הליכים מקוטעים: הפסיקה (ע"א 73/08 מסיקה צ'ינו ובניו יהלומים) שמה דגש על הימנעות מהליכים מקבילים העלולים להוביל לתוצאות סותרות. על בית המשפט לבחון את כל מרכיבי התביעה ולהחליט על בוררותם באופן קולקטיבי, ולא להפנות אוטומטית את כל העניין לבוררות. 5. תום לב וחתימות חוזיות א. השפעת חתימת העובד: בעוד שחתימת עובד על הסכם עשויה להצביע על הסכמה, היא אינה מצדיקה באופן אוטומטי העברת סכסוכים סטטוטוריים לבוררות. בתי המשפט בוחנים אם סעיף הבוררות מתיישב עם אופי הזכויות, במיוחד כאשר מדובר בזכויות מהותיות - המעוגנות בחוק. ב. שיקולים עובדתיים ונסיבתיים: בית המשפט שומר לעצמו את שיקול הדעת להעריך טענות עובדתיות ואת הקשר הסכסוך לפני שהוא מחליט על בוררות, ומבטיח שההגנות הסטטוטוריות לא יתערערו על ידי סעיפים חוזיים. VI. סיכום ועקרונות משפטיים - המקרה מאשר מחדש כי זכויות הגנה סטטוטוריות, במיוחד הטבות סוציאליות, אינן ניתנות לבוררות בשל אופיין הציבורי והבסיס הסטטוטורי שלהן. - סעיפי בוררות המבקשים לפתור זכויות כאלה אך ורק באמצעות דין דתי או הסכמים פרטיים אינם תקפים, ועולים בקנה אחד עם העיקרון שזכויות אלה חורגות מתחום השינוי החוזי. - בתי המשפט מפעילים פיקוח כדי למנוע סכסוכים מקוטעים העלולים לערער את יעדי המדיניות החברתית העומדים בבסיס משפט העבודה. - חתימות חוזיות אינן מאפשרות באופן אוטומטי העברת תביעות סטטוטוריות לבוררות, תוך שימת דגש על עליונותן של הגנות המשפט הציבורי. לסיכום, מקרה זה מדגיש את חוסנן של הגנות העבודה ואת מחויבות בתי המשפט לקיים מנגנונים המבטיחים שזכויות אלה יישארו מחוץ להישג ידם של הבוררות, ובכך לשמור על יעדי מדיניות חברתית בסיסיים שאינם חלק בלתי נפרד מדיני העבודה. **חידוש משפטי:** האיסור המפורש על התייחסות לדין הדתי (דין תורה) כפורום הבוררות הבלעדי במקרים של זכויות סטטוטוריות מוגנות מדגים חידוש משפטי שמטרתו לשמור על שלמותן ואכיפתן של הגנות דיני העבודה המעוגנות במשפט האזרחי, ולמנוע ניסיונות לעקוף הגנות סטטוטוריות באמצעות הסדרים חוזיים או דתיים.