ת"א 50582-08-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגישה תובעת שהחליקה ונפלה על המדרכה בעיר עפולה ופצעה את קרסולה הימני, בשל כתם שמן. התובעת, מעצבת פנים בהכשרתה שעבדה באופן עצמאי, טענה כי התאונה אירעה בעת שהייתה בדרכה לפגישה עם לקוח. כתוצאה מהנפילה היא סבלה מחבלות קשות ונזקקה לניתוחים, שגרמו לה לנכות לצמיתות בשיעור של 24%. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וייחס לתובע נכות לצמיתות. התובעת תבעה את עיריית עפולה ואת המבטחת שלה בגין רשלנות, ודרשה פיצוי על נזקיה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי העירייה אחראית לאי הסרת כתם השמן, שהיווה סיכון בלתי סביר להולכי רגל. עם זאת, נמצא כי לתובע גם נגרם אשם תורם של 20% בכך שלא הקדיש תשומת לב מספקת למדרכה המוכתמת. השופטת פירטה את נכויותיו הרפואיות והתפקודיות של התובע כתוצאה מהתאונה וקבעה את הפיצוי בגין ראשי נזק שונים, לרבות אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סך הפיצוי לפני ניכוי אשמתו התורמת של התובע נקבע על 490,000 ₪. בית המשפט התייחס גם לתביעת המוסד לביטוח לאומי, אשר שילם תגמולים לתובע וביקש שיפוי מהנתבעים כקבוע בחוק. על פי ההוראות הרלוונטיות, המכון היה זכאי ל-75% מסך הפיצוי שנפסק לתובע, שהסתכם ב-294,000 ₪. מאחר שסכום זה עלה על תביעת המכון, קבע בית המשפט כי המכון יפוצה במלואו, ויתרת 123,492 השקלים תשולם לתובע. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את שני התובעים בגין שכר טרחת עורך דינם והוצאותיהם. הסכום הכולל שישולם על ידי הנתבעים עמד על 411,064 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין. פסק הדין אף העניק לתובעים זכות ערעור כאמור בחוק.