ת"א 41988-06-11

תקציר

בסכסוך מר בין בעלי המניות אוחדו שתי תביעות בפני השופט לבנוני. התביעה הראשונה דרשה תשלום מהנתבע אזר, המנהל היחיד של התובעת ארץ, אשר מעיל לכאורה בכספים והעביר אותם לנתבעת בן-גד. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי אותו תובע, דרשה פיצוי כספי נוסף מאז"ר בלבד. אז"ר הגישה תביעה שכנגד נגד עץ וצדדים שלישיים צדיק להחזר הלוואות הבעלים לכאורה. התובעת ביקשה לשנות את סדר הצגת הראיות ולהעביר את נטל השכנוע לנתבעים. השופט לבנון דחה את הבקשה וציין כי יש ללכת בדרך הפרוצדורלית הרגילה, שבה כל צד מציג את ראיותיו ברצף. הוא הדגיש כי מחלוקת הצדדים נסובה סביב גרסאות שונות של האירועים, ושינוי הסדר לא ישפיע באופן משמעותי על התוצאה. השופטת גם דחתה את הרעיון של "הודאה ופיטורים" כבלתי ישים במקרה זה, שכן הנתבעים לא הודו בטענות התובע. במקום זאת, טענו הנתבעים כי הכספים נמשכו כדין. יתר על כן, השופט הזהיר מפני השפה המסיתה, שבה נעשה שימוש בהליך, והמליץ שלא להמשיך בגישה זו, תוך שהוא מאיים לגבות הוצאות אם תימשך. השופטת הורתה לבא כוח התובע להגיש תצהירי עדים מרכזיים בנוגע לטענות העיקריות בתוך 30 יום, ולאחר מכן להגיש בא כוח הנתבעים תצהירים המגיבים לטענות העיקריות ולתביעה שכנגד.