ת"א 54308-08-18

תקציר

התובעים בתיקים מאוחדים אלה מבקשים לקבל את כספי התמורה מהמכירה השנייה של מניות קיבוץ דגניה ב' בדגניה סיליקון. התובעים, שהם יורשי חברי הקיבוץ, טוענים כי המועד הקובע שנקבע לשנת 2010 עדיין תקף וכי על הקיבוץ לתת להם את כספי המכירה על בסיס מועד זה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המסמך משנת 2010 הקובע תאריך זה מעולם לא הופעל משום שלא התקיימו התנאים לכניסתו לתוקף. במסמך נכתב כי הוא ייכנס לתוקף לאחר אישור הסדר מפורט והתרחשות אירוע תפעולי, כגון שינוי באורח החיים של הקיבוץ או פעולות כספיות מסוימות. התובעים לא הצליחו להוכיח כי תנאים אלה התקיימו. בנוסף, קבע בית המשפט כי מכירת מניות דגניה סיליקון אינה יישום של המסמך משנת 2010. במקום זאת, זו הייתה החלטה נפרדת של הקיבוץ. בית המשפט דחה גם את טענות התובעים בדבר ייצוג שנעשה לחברים שנפטרו, קיפוח המיעוט, שרירותיות וחוסר תום לב בקביעת מועדי החלוקה השנייה. ככלל, בית המשפט מצא כי טענות התובעים משוללות כל יסוד ודחה את שתי התביעות, תוך שהוא מורה לתובעים לשלם את הוצאות הקיבוץ.